אוף. כל כך נמאס לי. אני רק אמצע 36, יודעת שיש עוד זמן, אסל פשוט נגמר לי הכח! אני חלשה, אני מותשת, אני לא ישנה טוב, כואבים לי השרירים, אני חסרת סבלנות, אני כל הזמן מתלוננת כל כך חיכיתי להריון הזה, אני כל כך מחכה לילדה הזאת, באסה לי שלא מצליחה להנות ולשמוח מהשלב הזה אבל אין לי עוד סבלנות לחכות (כן. אני יודעת שהכי טוב לה בפנים. אני יודעת שהיא עוד צריכה לגדול. הכל אני יודעת. אבל פשוט הותשתי).