5 חודשים לאחר לידה ואני בשפל. פורקת כאן כי אין לי למי לפנות ועם מי לדבר. אני תקועה בתוך הראש של עצמי והגוף של עצמי.. אני לא בדיכאון אחרי לידה כי אני מאוהבת אהבת נפש עוצמתית ומלאה בבן שלי. הוא אהבת חיי חד משמעית. אני ובעלי חווים מהמורות קשות בזוגיות ובנוסף חמתי אישה קשה ונוראית והיא חיה איתנו כצלע שלישית ביחסים שלי. אני עליתי מהלידה בערך 7 קילו. ובסהכ כל ההריון והלידה עליתי 25 קילו !!! אני במשקל הכי גבוה שהיה לי בחיים , אני מתמודדת עם הרגשות והלחצים שאני חווה באמצעות אוכל. התזונה שלי מורכבת מפחמימות וסוכרים בלבד. אני אוכלת מתוך רצון להשקיט את הסערות נפש שמתחוללות בתוכי ואני לא יודעת כבר מה לעשות.. פותחת את הבוקר עם קרואסון שוקולד ומסיימת בעוגות.. אני יכולה לאכול עוגת שמרים אחת שלמה כל יום. אין לי מעצורים, זאת אכילה רגישית ונפשית אני ממש מתביישת ומזל שיש פה אופציה לאנונימיות כי אני נגעלת מעצמי. אני ובעלי לא שוכבים ולא שכבנו מההריון , לא שכבנו למעלה משנה !!! המצב שלי קשה ואני לא יודעת מה לעשות. פעם הייתי חתיכה ויפה , לי ולבעלי היה סקס מדהים ואהבנו לחיות.. היום אני מתביישת בעצמי ולא יודעת איזו מן אמא אהיה לבן שלי ואיזו אישה לבעלי ? אישה חלשה ומוזנחת ? אמא לוזרית שלא מצליחה להרים את עצמה בחיים האלה ? איך הבן שלי יהיה גאה בי ? איך אני אשמש לו דוגמה להצלחה בחיים? אני רוצה להקדים את כולן ולומר שגם אני וגם בעלי מקבלים עזרה מקצועית. אבל זה לא פתרון קסם והתחושות הקשות שלי כאן כבר הרבה זמן ורק מתגברות 😞 תודה על מי שקראה עד לכאן. שבוע טוב ❤️😢

יש פעילות גופנית שאת מתחברת אליה? אני ממש ממליצה לך... גם יעזור לך בהפחתת המשקל, זמן לעצמך ולנקות את הראש

אני ממש ממליצה על טיפול רגשי רק בשבילך לא בשביל הזוגיות כי יכול להיות שאת נמצאת במשבר עם עצמך בלי קשר לנישואים .

זה משהו שקראתי ומאוד התחברתי ומקווה שתאהבי

אהובה יקרה קודם כל שולחת לך חיבוק גדול וחיזוק, מצב לא פשוט בכלל מה שאת מתארת, אבל ויש פה אבל גדול, עצם זה שאת מודעת למצב שאת נמצאת פה זה כבר חלק מהדרך. אני חושבת שבנוסף לטיפול שאת מקבלת את צריכה לעשות ״חושבים״ עם עצמך וכמו שרשמת לנו כאן, תשאלי את עצמך את השאלות האלה ואני בטוחה שתגיעי למסקנות לבד אני בטוחה שאת אמא מהממת ואישה נהדרת אבל בעקבות הדיכאון שאת חווה הכל נראה לך שחור ושאין אור בקצה המנהרה וממליצה לך מאד לפנות זמן לעצמך, לעשות ספורט, הליכה, לשמוע מוזיקה שאת אוהבת ובכללי לעשות דברים שאת אוהבת... בהצלחה ❤️

וואו ממש ריגשת אותי.. לא יודעת להסביר לך איך. לגבי המשקל כולנו נמצאות במצב כזה אחרי לידה, יכולה להגיד לך שעד לפני שבוע הייתי במצב שלך.. מחוסר זמן ותסכולים אישיים הייתי חייה על מתוק ופחמימות, כמו שאמרת אכילה רגשית.. ובאמת שהגעלתי את עצמי כבר, אז באמת שזה תלוי רק בך, יום אחד שעשיתי קניות לבית פשוט החלטתי שזהו אין מתוקים ופחמימות מיותרות בבית ומתחילה לאכול כמה שיכולה בריא( לא אומרת להתנזר מזה לגמרי) ובאמת שזה קצת משפר את ההרגשה .. הרי זה כמו כדור שלג, אנחנו בבאסה, אוכלות מתוך העצב ואז מתבאסות שאנחנו אוכלות ככה וזה ממשיך.. זה קשה אבל תגידי לעצמך חד משמעי שאת מפסיקה עם האכילה הרגשית הזאת וממירה את זה למקום אחר, נגיד פעילות ספורטיבית כלשהי .. לגבי הבעל , ממתי זה התחיל? את מרגישה שהטיפול מועיל במשהו ? אין ספק שזה לוקח זמן. תנסי להפסיק את המחשבות האלו כי זה רק מקשה לשפר את היחסים ביניכם.. תיזמי לכם ערב שלכם, סרט, ארוחה טובה ויין או כל משקה אחר. באמת שמבינה אותך לגמרי.. שולחת לך חיבוק ענקי 💜

תודה לכולן. אני אבודה .. פשוט אבודה. לא מצליחה להרים את עצמי 😞 אני בנאדם חזק בדרך כלל אבל הפעם התרסקתי לתוך האימהות והקורונה. כלום לא מנחם אותי וככה התמכרתי לסוכר (אני מאמינה שזו התמכרות ) קרן, לגבי בעלי , אנחנו סהכ בסדר ביום יום ובאחד על אחד, אבל אין אינטימיות ואין סקס. שנינו לא רוצים , כל אחד מסיבותיו שלו. אני במשקל שלי לא רואה את עצמי נמצאת במצב אינטימי. אני בטיפול שלי כבר הרבה זמן , בעלי רק התחיל ואני מקווה שיתמיד ונראה תוצאות. תודה לכולן 💕🙏 על ההקשבה ועל העצות

תודה ליז. זה פוסט מקסים💕

תודה נועה על הטיפים. את ממש צודקת חיבוק בחזרה