די אני מותשת בהריון עם ילד בן שנתיים בבית, הוא לא במסגרת וממש סבבה לנו ביום יום אני לוקחת אותו למקומות, אוכלים ארוחות יחד. כן זה לא פשוט בשבילי אבל עדיין היום עובר לנו חלק, ואז בעלי מגיע מהעבודה ואני מרגישה שמה זה אין לי נחת ממנו, לא רק שהוא לא עוזר הוא כמו לגדל עוד ילד בנוסף🤦🏻‍♀️ נגיד היום איך שהוא הגיע מסיבה מטומטמת כלשהי הוא נתן לילד שקית בננות שהביא והילד חשב שיהיה מצחיק למעוך את הבננה ולמרוח על הרצפה.. כמובן שאני ניקיתי. אחר כך הם יצאו להשקות את העצים בגינה, הילד חזר סחוט מכף רגל ועד ראש כולל הנעליים והגרביים.. כמובן שאני טיפלתי בזה . אחר כך הם נכנסו לחדר משחקים וחשבתי שיהיה לי רגע מנוחה לשים ראש מכל היום ורק באתי לראות מה שלומם, ראיתי את כל הפלסטלינה מפוזרת בריצפה, מרוחה על המשטח פעילות, מלא צבעים מעורבבים ושבבי פלסטלינה על כל עבר. שם איבדתי את זההה והקטע ההזוי שמבחינתו זה בסדר וככה כל פעם משהו חדש אחר. אין לו שום גבולות איתו ואני לא מבינה את זהה.