האפליקציה אומרת לי שהיום את פאפיה. אבל היא לא יודעת שנפסלתי במשחק. אתמול הזריקו לך חומר שגרם ללב שלך לעצור. לא תגדלי יותר. אני לא ממש מכירה אותך וזה היה בין הדברים הכי קשים שעשית בחיים. זאת ההתחלה של הפרידה ממך. קיוויתי לדעת איך תראי, קיוויתי לדעת איך זה מרגיש להחזיק לך את היד. לא אזכה לזה ואני מאמינה שהמחשבות האלה ילוו אותי..

מה עושים עם ילד בן שנתיים בבית? תכף חורף איזה תעסוקה לתת לו? חוץ מטלוויזיה