היי בנות.. חדשה פה. אתמול עשינו שיחה עם יועצת גנטית שאמרה שבעקבות מיעוט ורידים בחבל הטבור אני נחשבת הריון בסיכון. המילה הזאת עוררה בי חרדה עצומה ומאז אני בעיקר בוכה ופוחדת ונורא מדוכאת.. הבעיה אצלי ואצל העוברית הקטנה שלי זה מיעוט ורידים בחבל הטבור וזרימת דם ימינה בין חדרי הלב (במקום שמאלה). שאר הבדיקות כל התוצאות היו מעולות.. אבל בעקבות הממצאים האלה כל ההריון הזה השתנה מקצה לקצה.. אצטרך אקו לב עוברי ומי שפיר ועכשיו קוראים לי בשם ״הריון בסיכון״ מכאיב כל כך. איך מפסיקים לפחד? איך נשארים אופטימים?? יש למשהי משהו שעוזר להלהמשיך ולחכות לבדיקות? אני בשבוע 15. תודה אהובות ❤️ מאחלת לכולנו הריון תקין ולידה קלה.

אין לך ממה לפחד אני גם במרפאה בהריון בסיכון אומנם מסיבות אחרות (אבל גם עשיתי מי שפיר ואקו לב) וזה אותו הדבר כמו ללכת לאחות ליווי הריון רופא נשים פשוט הכל מתבצע בפעם אחת לי זה היה יותר נוח וגם יותר קרוב לבית..❤️

על כל דבר מגדירים הריון בסיכון לי יש סכרת ולכן אני מטופלת במרפאה להריון בסיכון הדבר היחיד שזה נותן לי זה פעם בשבועיים לראות רופא ולראות את הקטנציק. קחי את זה כדבר חיובי

אין לך מה להתרגש ולפחד מההגדרה "הריון בסיכון" דווקא להפך זה אומר שאת מקבלת יותר תשומת לב והרופאים של הריון בסיכון הם יותר מומחים. אני גם בהריון בסיכון (עקב מחלת רקע והריון תאומים) ומרגישה הרבה יותר בטוחה. מי שפיר גם מי שלא בסיכון עושה (בין אם מהגיל ובין אם מרצון אישי) אל תבכי ❤ תשתדלי להיות רגועה בשבילך ובשבילו !! ונצלי את ה"הגדרה" כדי לקבל כל מה שאת רק יכולה מהקופה ומהרופאים כדי להיות רגועה 🙏🙏

תודה בנות ❤️ ממש מקווה שאצליח להרים את עצמי. בינתיים אני לא מצליחה להפסיק לפחד ולבכות

אגב גם אני עשיתי סיסי שיליה ( יותר מסוכן ממי שפיר ועל אותו עקרון) תזכרי שהרבה הרבה מהנשים מוגדרות הריון בסיכון וכל אחת בגלל משהו אחר זה ממש לא אמור להיות משנה לך

כן אמל

אמל הרגת אותי ❤️ גם אני פה בשבילך.. שבוע הבא אני במי שפיר כבר עברתי ייעוץ גנטי וסקירה חוזרת. מוזמנת גם לדבר איתי בפרטי. תגיבי פעם. הבאהאם תרצי ואכתוב לך מספר טלפון ואמחק אחר כך :) הכל יהיה בסדר! נישאר אופטימיות ❤️❤️❤️