היי כולם אשמח לשפוך מעט את ליבי ולשמוע את דעתכן.. אני יודעת שיש פה גם בנות מסורתיות וגם בנות חילוניות גמורות כמוני. אז מזל טוב, יש לנו בן. (הריון ראשון). דיברנו עוד הרבה על סיטואציה כזאת אפילו לפני שהתארסנו, מה יעלה בגורל הברית. אסביר- כאמור, אני? לא מאמינה באלוהים ולא ככ מתחברת לדת. מכבדת ושומרת מסורת. ותמיד באה לקראת- למשל, צמתי בימי כיפור האחרונים ובילתי אותם אצל החמים שלי. הסכמתי להתחתן דרך הרבנות על אף שאני ממש נגד כבת להורים גרושים שהרבנות הרסה להם את החיים. חשוב לציין למען הסיפור שכיום, אני לא בקשר קרוב בכלל עם המשפחה שלי. אף אחד לא יודע שאני בהריון, אני גם עדיין לא מספרת. היחסים בין המשפחה הגרעינית שלי הסלימו בחודשים האחרונים ואני מנסה לשמור על רוגע הרחק מהם. למשפחה של בעלי אני קשורה ממש. הם מסורתיים. ההורים יותר. אבל מאוד לייט. חוץ מלא להדליק אש בשבת הם דיי חייפ כרגיל. אומנם מפרידים בשר וחלב אבל גם לא בפנטיות גמורה. מאיפה שאני באה, אירוע ברית הוא אקט מאוד מצומצם. נורא קשה לי להתחבר לאירוע גם ככה. אני חושבת שזה אקט פגאני ותכלס אני עושה אותו בעיקר כדי לכבד וכי אני חושבת שזאת נורמה חברתית שיכולה להיות לא נעימה לילד בסיטואציות בוגרות יותר ולכן אני יעשה לו. אממה? ביקשתי ואמרתי המון לבעלי, גם שהתפשרתי סביב החתונה- כשגיע לברית, לא אתפשר. אני לא רוצה אירוע. אני רוצה שיחתכו ואלך לבית שלי. עכשיו שגלינו שאכן מדובר בבן, התחילו הריבים. הוא טוען שאני מרחיקה אותו מהמשפחה שלו והאמת ההפך הוא הנכון. אני עושה מאמצים רבים שנהיה איתם כמה שיותר. אני יודעת שהרבה עברו ברית לפניי. אבל אני לא מצליחה להבין איך אני אמורה להיות בחברת עוד 20 איש אחרי שחותכים לילד שלי, לחייך ולשמוח, כשאני שבוע אחרי לידה, עייפה, כאובה, לא מתחברת לסיטואציה. אני יודעת שמה שיהיה זה שפשוט אתטרך להסגר עם התינוק בחדר אחרי האקט ולחכות שכולם ילכו. אני לא רוצה לבייש את בעלי ועדיין מרגישה שלא אצליח להתעלות על עצמי בסיטואציה. ביקשתע שנהיה רק אנחנו וההורים והאחים שלו. ונעשה עוד אירוע בנפרד. שגם לא מתאים שכל האחיינים והגיסות יהיו (משפחה מאוד גדולה). שנעשה אפילו אצלנו בבית בקטנה רק לחיתןך ושכולם יוכלו להתפזר לאחר מכן. שוב. הוא רוצה את כל ה20 איש משפחה קרובה איתו בחיתוך. לא מצליחים להגיע לעמק השווה וההורמונים חוגגים עוד בנוסף לכל זה. אני יודעת שאומנם זה מוקדם. אבל אנע מרגישה שאני חייבת למצוא פתרון כדי שירגיע אותי אחרת אהיה בלחץ מזה עד הלידה ואני לא רוצה להעביר ככה את הזמן שלי. סליחה על אורך ההודעה. ותודה מראש למתייחסות. בשורות טובות לכולנו

יש רגעים שאני נרגעת ואני אומרת יאללה שיהיו כולם ונתקדם. ולפעמים אני עוצרת ואומרת- אני תמיד ככ מכבדת ובאה לקראת. ולא רואים אותי ממטר. למה אף אחד לא בא לקראתי? מה זה פה הרוב קובע? אני ממש מתוסכלת בנות. לא יודעת איך לצאת מזה. משפיע עליי מאוד בימים האחרונים ואנחנו רק מתרחקים בבית. קשה מאוד.

אם החשש שלך זה כי את תהיי אחרי לידה ולחייך לאנשים אחרי החיתוך זה קשה. אז מניסיון אישי שלי יש לי שתי בנים ואחד עברתי לידה רגילה והשניה בניתוח חרום ובשתיהם עשיתי אירוע. אחרי שבוע כבר מרגישים ממש טוב וגם זה עושה טוב ליראות אנשים ולקבל מלא מחמאות. ממליצה לך לא לחשוב על זה יותר מידי תגידי מה שיהיה יהיה וזהוו הוויכוחים לא יעזרו וזה רק התעצם וחבל(תברית השניה שלי גם לא רציתי באולם כמו שעשיתי לגדול שלי ובסוף התפשרנו הגיע מי שרוצה אבל לא באולם עשינו אצל ההורים שלי כי הבית שלהם ממש גדול)

מתי את צריכה ללדת? הקורונה יכולה להוות תרוץ מספיק טוב כדי לעשות טקס מצומצם..

בלי קשר לקורונה, אני עשיתי ברית לבן שלי, אחרי ניתוח קיסרי.. השתחררתי מבית חולים יום לפני.. אז כן, ישבתי עם הילד רוב הזמן.. היו אורחים, הייתה מסיבה (לא בגלל החיתוך, הוא רק מהווה סמל) בגלל כניסתו של עוד ילד יהודי לעם ישראל..

יש זמן עד הלידה- יוני. אבל זה לא הסיפור של איך אני אתפקד. אני לא מתחברת לסיטואציה בשום צורה. ככל הנראה אף אחד מהמשפחה שלי לא יהיה נוכח כי יש נתק ואני לא עכשיו אזמין כשאין תקשורת יומיומית. אני פשוט לא מתחברת ולא רוצה. זה מרגיש לי אקט סופר אימטימי ואני רוצה פשוט שיחתכו וללכת לבית שלי.

הרבה אנשים עושים מצומצם אפילו בבית של המוהל 5-6 אנשים ואחכ מתפזרים בלי חגיגות. זה קורה. פשוט זה לא יעבור במקרה הזה ולא מצליחים למצוא פשרה ורק רבים.

לדעתי תשחררי, קודם כל אין לדעת מה יהיה עד יוני (סגר רביעי....) מוקדם מדי וחבל להתווכח על זה.. יש לך פה הזדמנות להראות לו איך את מתעלה על עצמך.. ומוכנה לוותר בשבילו.. גם אם בסופו של דבר בעקבות אילוצים כאלה ואחרים זה יהיה מצומצם.. את הרווחת נקודות זכות:) וגם בקשר למשפחה, אני לא יודעת מה רמת הנתק.. אבל נשמע לי שלידה וברית, אנשים כן יגיעו, בכל אופן יש לך חצי שנה לגשש בקשר לזה..

תקשיבי אומרים שהשם שולח לאישה כוחות יתרים ביום של הברית, אישה אחרי הלידה כואבת וחלשה, הדבר האחרון שהיא רוצה לראות זה אנשים סביבה ויכולה לומר לך שראיתי על חברות שלי וגם על אחותי שביום של הברית כאילו קרה קסם נהיו יפות חזקות הלכו חזרו התלבשו ואפילו נהנו בברית - ככה שזה לא סתם בקשר למסיבה גדולה גם אני צריכה ללדת במאי ואני דתיה ולא חושבת שאעשה אירוע עם יותר מ20 אנשים בגלל הקורונה די חוששת... פשוט תסתכלי על זה ככה - איזה כיף שיש לך את המשפחה של בעלך שמתרגשים ורוצים לשמוח בשמחתכם! הלוואי עליי המשפחה של בעלי לא מרימה טלפון... באמת תנסי להנוץ מזה אגב ילדתי בת במאי האחרון כשהיה סגר והייתי ממש לבד, בלי משפחה בלי חברים רק אני ובעלי והיה לי ממש עצוב באמת, תשמחי שיש מי שמקיף אותך מתרגש יחד איתך, זה באמת זיכרון חד פעמי לכל החיים אחרי הברית תחזרי לפרטיות שלך מבטיחה לך ש אחד לא יציק לך להיפך רק יתמכו בך

סתם שתדעי גם שהייתי בכמה בריתות שבדיוק כמו שאמרת האמא פשוט לקחה את התינוק אחרי החיתוך לחדר אחר וזהו, ויש לך תירוץ הכי טוב בעולם- את מניקה, או מרגיעה את הילד שלך... תעשי ברית תחייכי חצי שעה ואז תקחי אותו לחדר בצד ותחזרי בסוף להגיד ביי יפה לאנשים, מלא בנות עושות ככה ואף אחד לא אומר להן כלום

יכולה להעיד ,עברתי קיסרי חירום תאומים השתחררתי יום לפני לברית אתה מנותק ,אתה לא שם..את בכלל לא תרגישי את עצמך ,את תהיי באופוריה מהלחץ אין לך מה יותר מידי להכין את עצמך ,חותכים והולכים במיוחד עכשיו עם הקורונה שאין אפשרות ליותר מידי מוזמנים מאחלת לך הצלחה !וכמובן הרבה נחת ושמחה מהתינוקי !

היי יקירה האמת שלא הייתי בסיטואציה כזו עדיין אבל אתן לך את דעתי ... קודם כול כול הכבוד לך על ההבנה ועל כמה שאת נותנת מעצמיך ומתפשרת אני חושבת שתכבדי את מה שהוא רוצה אבל תדרשי ממנו עוזרת לאותו יום שתגיש להם ותארח אותם מהסיבה שאת אחרי לידה ובמיוחד אחרי שיחתכו את כן תצטרכי להיות עם התינוק .. לדעתי כמו שאת באה לקראתו אני חושבת שהוא אמור להבין אותך ושזה יהיה הדדי ביניכם ... כמה כבר עוזרת תעלה לכם לשעתיים שלוש ? גם לא צריך להשקיע יותר מידי ... עוגות , עוגיות קפה ...כיבוד קל ...בכדי שיבינו גם שהאירוח הוא קצר ולא נשארים לארוחת צהריים/ערב ...וזהו וגם שיסביר מראש שאת חלשה מאוד ושלא יבינו דברים לא נכון (: בהצלחה ומזל טוב תגדלו אותו בנחת ♥️❤️

לא מבינה למה רוב התגובות פה הן בסגנון ׳לוותר בשבילו׳ אתן לא חושבות שהיא ויתרה לו במסםיק דברים? שהוא יבוא קצת לקראתה... אפשר לעשות את הברית באופן מצומצם ואינטימי ובהמשך לעשות מין מסיבה קטנה עם כולם

בתור חרדית בהריון שלישי עם 2 בנים בבית חלק מהרצון שלי שיהיה לי בת היה כדי להימנע מהארוע שבוע אחרי לידה.. אבל למרבה ההפתעה בן שלישי בדרך🌝 אמנם יש עוד 3 חודשים אבל עדיין לא יודעת איזה ארוע אני יעשה.גם לי אין כח שבוע אחרי הברית לראות את כולם ולחייך במיוחד כשהבן שלי אחרי ברית.. וזה למרות שאני חרדית ובקשר עם 2 צידי המשפחה (ואגב,אצלי המשפחה הקרובה היא יותר מ20 איש מכל צד🤐) אז ליבי איתך,אין לי יותר מידי מה לעודד כי אני באותה סירה אבל רק להגיד שאל תתני לזה להרוס לך את כל חווית ההריון הראשונה שלך..

לא יאמן שכולנו חושבות על זה חחחח אני יש לי סיוטים בלילות רק מלחשוב כמה יתבאסו עליי אם אבקש ממש מצומצם, ואתחיל להסביר את עצמי לא רואה איך יש לי סבלנות אחרי שבוע לאנשים זאת פשוט לא אני אני ממש מבינה אותך אחותי, אני אישית אתעקש על מצומצם ממש חיתוך והביתה. גם ככה זה לא קל. והקורונה אחלה תירוץ

לדעתי אתן קצת טועות ושוכחות שזה הילד גם של הבעל בדיוק כמו שלכן ובן זכר ראשון אצל גברים זה בכלל בשבילם משהו אלוהי שלא תטעי גם אני בסיטואציה הזו אני בעד מצומצם ממששש והם מרוקאים רוצים יותר גדול אז הלכנו על האמצע תתפשרי זה כולה כמה שעות תעשי את זה במקום שאת יכולה ללכת מתי שאת רוצה הביתה וזהו זו דעתי🤷🏼‍♀️

כן הלוואי והייתי יכולה ללכת הביתה מתי שאני רוצה. אבל באו בשבילך מה פשוט תתחפפי עם בעלך ועם התינוק? זה לא באמת יכול לעבוד. רק אם זה אצל המוהל וכולם מתפזרים יחד ואין ארוחה. ובעלי לא מסכים.

אבל הוא צודק אחותי את לא יכולה להביא אנשים בלי כיבוד בלי לאכול משהו זה לא יפה גם אם זה לחמש דקות זה כולה כמה שעות בשביל שכולם יצאו מרוצים אני באותה סירה שלך זה שמחה של עוד 40 איש לפחות בדיוק כמו שזו השמחה שלי אז אי אפשר להתחשב רק בעצמך מבינה? תחשבי על זה

אני ממש מבינה אותך, גם אני רוצה מצומצם וממש ממש לא מתחברת לכל המאורע הזה. במשפחה של בעלי גם כשיש בת עושים אירוע בריתה, ואני ממש לא מתחברת לכל האירועים ההמוניים האלה. אני מכינה את כולם מראש שבגלל הקורונה נצטרך לעשות אירוע מצומצם וגם מנסה לטפטף שאני רוצה רופא מוהל, ואז בכלל עושים בביח וזהו.

ברור לי שאני לא יכולה להביא אנשיפ לחמש דקות ולגרש אותם. בגלל זה מראש אני רוצה שיגיעו ההורים שלו ואחים שלו (זה סהכ 5 אנשים) וזה הרבה פחות מחייב מ20 איש. וככה גם אפשר לעשות בקליניקה של רופא. אבל הוא מתנגד בתוקף ללעשות בקליניקה. ורוצה את כולם בשמחתו. רק חבל שאני לא רוצה להיות נוכחת בשמחה. באמת. לא מתחברת ומרחמת על התינוק שצריך לא לחזור למיטה שלו אחרי פרוצדורה כזאת. קשה לי שפעם אחת אי אפשר לבוא לקראתי ואני מרגישה שאני פשוט לא אצליח לעמוד במאורע ולשחק אותה כאילו אני נורא סבבה עם הסיטואציה. כי אני ממש לא.