מרגישה שככל שהלידה מתקרבת אמא שלי מנסה להשתלט עלי ועל התינוקת שתיוולד.. למשל מציקה לי עם נושא החדר לידה ממש אוכלת לי את הראש "אני אהיה אני אעזור אני יבוא בעלך יוכל ללכת הביתה ואני אשאר איתך באישפוז.." ממש לא מניחה לי ומתעקשת להיות איתי בחדר לידה ואני חושבת שזו חוויה שצריכה להיות שלי ושל בעלי בלבד.. אומרת תבואי אליי אחרי הלידה (מתכוונת שבעלי והכלבה שלנו ישארו בבית שלנו ורק אני אלך אליה) ולא מפסיקה להציק עם זה למרות שאני אומרת לה שאני לא מעוניינת כי הבית של ההורים שלי ממש פיצי היא לא מתייחסת אומרת כן את צריכה אנחנו נעזור לך.. עוד אומרת לי אני יבוא אני יעיף לך הכל מהמזנון כל פעם באה אליי הביתה ומתלוננת איך הבית לא מוכן לתינוקת..כאילו שאיך שהיא תיוולד היא מתחילה ללכת ..אומרת לי שתצאי מהבית חולים תתלבשי יפה שנצלם אותך ותלכי את ובעלך לחופשה ואני אשאר עם התינוקת גם מתקשרת אליי בלי סוף וכל שיחה זה 40 דקות שרק היא מדברת בקיצור אני מרגישה שהיא ממש מציקה ומנסה לתפוס בעלות על התינקות ולהעיף את בעלי כאילו הוא לא ירצה להיות איתי ועם התינוקת שלנו אחרי הלידה ואני ממש מפחדת שזה יחמיר אחרי הלידה ההצקות האלה..מה לעשות ?

תציבי גבולות ותסבירי לה מה מציק לךההורים פה לעזור, לא לגדל תילד במקומנו. תסבירי לה תמצב ושתתחיל להסתגל אליו

אני מסבירה למשל שלא תבנה על זה שהיא תהיה בחדר לידה אבל כן כשנחזור מבית החולים היא וההורים של בעלי יבואו אלינו לראות את התינוקת בבית שלנו..היא ממשיכה לחפור על זה את צריכה אותי בעלך לא יוכל לעזור לך אני יכולה לעזור לך..וזה ממש מציק כל פעם שהיא באה מעבירה ביקורת על הבית שלי כי הבית שלה מוזיאון ואוי ואבוי אם משהו לא לטעמה

וואי אני אחת שאומרת הכול בפנים מאז שאני זוכרת תעצמי גם לאמא וגם לחמותי. נראה עדיף שלא ייעץ לך🤭

זה החיים שלך, הבעל שלך וזה הילד שלך בסופו של דבר את הולכת לישון עם בעלך ולא עם אמא שלך(זה מה שאמרתי לאמא שלי)

תבהירי לה שהחלטת כבר איך את רוצה שהלידה תראה ושאת רוצה רק את בעלך. תבהירי לה ותציבי עובדות מה את רוצה ושאת תשמחי כמובן שהיא תהיה לצידך בדברים בהם את מעוניינת

לא יכולה לדמיין לידה בלי אמא שלי.כל הלידות היא הייתה איתי נכון היא חפרנית ומנסה לתבוע בעלות אבל אומרים לה ביפה אמא אל תתערבי כשאצטרך אותך את תהיי איתי.היא מתרגשת תרגיעי אותה פשוט יש להן נטייה לחירפון לכל האמהות.לידה קלה😊