היי בנות.. צריכה קצת עידוד.. אין לי חשק לטבול מחר. אני מרגישה ריחוק מבעלי. נשואים כמעט 4 שנים והוא בקבע המון זמן.. יש לנו תינוק בן חצי שנה.. אני לאחרונה מרגישה ריחוק ממנו, יש לנו די הרבה חיכוכים, אני משום מה עוקצת אותו מלאא ואני צינית וקרירה אליו.. מרגישה ממש רע עם עצמי. אני לא כל כך מרגישה רצון לנשק אותו (חיבוק כן) או לקיים איתו יחסים.. לא יודעת מה נדפק איתי אני אוהבת אותו. באמת אוהבת אבל זה שהוא בצבא כל השבוע וסוגר שבתות לפעמים זה ממש מעציב, מתסכל, מכעיס ומייאש. כל מוצ"ש אני מדוכדכת.. אני יודעת שהולך להיות שבוע של בדידות בבית, אנימים הילד לבד ואני גם עייפה, עצבנית, באלי לבכות הרבה פעמים ואני פשוט מבואסת אני לוקחת גלולות שאני צריכה לעשות בין חבילה לחבילה הפסקה ואז בא מחזור וממילא אנחנו בקושי מקיימים יחסים ובקושי נוגעים אחד בשני ומרגיש לי ממש מיותר אבל הריון ממש לא בא בחשבון עכשיו.. ואני לא יודעת מה לעשות עם עצמי. הוא ממש אוטוטו מסיים קבע ואשכרה הוא יהיה בבית יום יום , ותכלס? זה די מלחיץ אותי כי מאז שהתחתנו לא יצא להיות כמו זוג נשוי רגיל שקם בבוקר יחד והולך לישון יחד. אני מפחדת שאני לא ידע איך להכיל את זה וכל הזמן יהיה קשה איתו. הוא מאוד אוהב אותי, מכבד אותי, מפנק, כל הזמן אומר מילים טובות, עוזר בכל מה שיכול עם הילד ואני פשוט כל הזמן מתלוננת על המצב ולא מצליחה להשלים עם כלום. אוף נמאס לי.

הי, תקשיבי , הייתי באותו המצב כמוך, בעלי היה בקבע שלוש שנים בקרבימולא היה לו זמן לכלום וברגע שהוא השתחרר אז גם הנישואים שלנו ניבנו בצורה הרבה יותר בריאה. תפתחי איתו את זה, תגידי לו שאת מרגישה ומרוחקת ותעשו משהו מרענן יחד. אני בטוחה שהשיחרור שלו מקבע יעשה לכם טוב. מאחלת לכם חיים נפלאים ובנייה זוגית טובה!!!

בעלי גם בקבע,ואנחנו רק מחפשים כל הזדמנות להינות ביחד.. את צריכה לדעתי קודם לשנות גישה אליו.. למה את עוקצת למה בציניות וקרירות.. זה מרחיק אין ספק..(לא שופטת ח'ו !!) אני חושבת שאם תתחילי בסוויץ אצלך הכל יראה שונה .. נכון זה קשה שהוא לא בבית נכון זה עוד יותר קשה שסוגרים שבתות או תורנויות וגם לי לפעמים בא לבעות שהוא לא בבית ואני ישנה לבד עם הילדים ומתמודדת עם הכל לבד.. זה קשה אין ספק הרבה תפילות לשלום בית🤲

אהי מרגישה מדוכאת וזה פשוט יוצא כל העקיצות וזה... אנחנו לא מספיקים כלום גם כי קורונה וגם כי אני לא מצליחה להריש את עצמי.. מרגישה ממש בקרשים

היי... אין לי איך להבין את מה שאת מרגישה כי אני לא במקום שלך וגם בעלי אף פעם לא היה בקבע... אבל הבנתי שאת צריכה לטבול היום.. והיה לי ממש עצוב לקרוא על זה שלא באלך לטבול... זה שאין לך רצון לנשק אותו ולגעת בו זה מובן... לא בכוח, תדברי איתו על זה, תגידי לו שהוא בסדר גמור זה פשוט קטע של נשים זה קורה לפעמים וזה יעבור בעזרת השם.. אבל לא לטבול? חיימשלי זה אסור... זאת אחת המצוות הכי חשובות שיש לך. אל תוותרי על זה! ובקשר לזה שאתם צריכים לבנות את הזוגיות והכל, עכשיו יהיה לכם הרבה יותר קל ברוך השם כי הוא סופסוף יוצא מהצבא.. אני ובעלי יוצאים כל שבוע ביחד, בדרך כלל יום רביעי ואני חושבת שזה מאוד תורם לזוגיות. אומנם הקורונה טיפה דפקה לנו את זה כי הכל סגור אבל אפילו סתם יוצאים לירושלים קונים משהו לאכול ויושבים באיזה פארק או משהו. יושבים מדברים מעבירים חוויות אני חושבת שזה מאוד יכול לתרום לקשר. בהצלחה🤗🤗

טבלתי בסוף ב"ה בנס הוא אתמול חזר לבית והיום חזר לבסיס היה טוב ב"ה תודה לכן על העידוד! אתן מדהימות!

מלכה! כל הכבוד!! ❤

מלכה! כל הכבוד!! ❤

מלכה! כל הכבוד!! ❤

היי מירים למה כתבת שאסור לא לטבול? אני יודעת שזאת מצווה אבל אף פעם לא שמעתי שאסור..

סורי ששלחתי כמה פעמים הפלאפון שלי עושי לי בעיות😅

ובקשר לטבילה כשלמדתי עם המדריכת כלות שלי היא לימדה אותי שזו עברה חמורה לדחות את ליל הטבילה ועושים את זה עם אישור מרב רק כשממש אין ברירה

אני היה לי פעם סיפור שלא יכולתי לטבול כי היינו אצל אבא שלי ואז כולם היו יודעים ואסור לפרסם את זה אז הרב של בעלי אמר שאטבול במוצש במקום בשישי

הבנתי תודה

בכיף