ישלי שני בנים אחד הן 2 וחצי ואחד בן שנה וחודשיים, כל פעם שאחיותיו של בעלי באות עם הילדים שלהם אצלנו הילדים שלהן מתחילים לזרוק דברים ולהרביץ אחד לשני (כאילו משחקים) אם זה משיכות או דחיפה לריצפה. כל הכקיות של הספה זורקים על הריצפה ומתחילים לקפוץ עליהם. וכשהם הולכים הבנים שלי מתחילים לעשות כמוהם. אני מסבירה ומדברת איתם הרבה שאסור וזריקת המשחקים זה לא משחק אלה מקלקל ת'משחק, או להרביץ אחד לשני ולדחוף שזה גם לא משחק. אבל איל מי שיקשיב כל כל שבוע זה חוזר אותו הדבר. אחיותיו של בעלי לוקחות את זה כמשחק ולא נותנות לנו לדבר עם ילדיהן והן תא צועקות עליהם או מסבירות להם.( הן מיישמות את הגדילה החדישה, שזה בלי צעקות ועונשים) אבל יש גבול. אני כבר לא יודעת מה לעשות עם הבנים שלי. כמה שאני מסבירה ומדברת כלום לא עוזר. עזרהה, הכוונה, משהו?

שיישמו בבית שלהם, לא אצלך. עם כל הכבוד זה בית שלך והם לא יכולים לעשות מה שבא להם שם. תגידי לאחיות של בעלך שהתנהגות כזאת לא מקובלת אצלכם בלי להתבייש.

הרבה פעמיםם דיברנו איתן וחצתי אפילו דיברה איתן כלום לא עוזר. הן טוענות שזה חלק מההתפתחות ולא יודעת מה

בעלי תמיד מתעצבן מהן ומתחיל לצעוק. ואז הן מתחילות להתעצב.

יום ראשון האחרון צעקתי על הבנים של אחותו של בעלי אבל הם לא הקשיבו והמשיכו לזרוק ולדחוף

בעייתי מאוד, את אומרת שניסיתם ושום דבר לא עוזר שזה בכלל הזוי בעיניי, ממש חוצפנים. הם באות על דעת עצמם או שאתם מזמינים?

הן באות כל סופ"ש, ואחת מהן נזארת לישון עד ראשון. אנחנו גריך מתחת לחמתי והן כאילו באות לחמתי. אבל המקרה הנ"ל מעצבן גם את חמתי. שגם לה אסור לצעוק על הילדים. ואם היא צועקת אז הן אומרות לה אל תצעקי תגידי לנו ואנחנו נדבר איתם.

גרים

אמרתי לבעלי שאי אפשר כל הזמן להגיד לילדים שלנו שאסור ואסור וכשהן באות עם הילדים ורואים שהם עושים ככה אז זה בסדר. כי זה לא עוזר. הבן שלי חושב שזריקת דברים זה סוג של משחק! והסברתי לבעלי שזה לא אפשרי להמשיך ככה. ת'אמת שני הבנים איתי בבית בגלל הקורוננ ואני עוד בהריון שלישי. שזה פי 2 קשה! וההורים שלי רחוקים ממני. אני במרכז וההורים בצפון

היום הם ניסו לעלות על הבימבה והקטן נפל על הראש. וביום ראשון זה מה שהילדים של אחותו עשו. כל הזמן עלו על הבימבה

אני לא הייתי מביאה להן לישון אצלי אם כל ״הכאב״ וכנראה הן ייפגעו אבל אין מה לעשות אל זה הורס את החינוך של הילדים שהם רואים דבר אחד ואומרים להם משהו אחר

הבעיה שהיא ישנה אצל חמתי. ובגלל שהילדים למעלה אז אני עולה עם הבנים שלי בגלל שהם לא בגן אז שישחקו

קודם כל נשמע ממש קשה שנית, לחנך בלי לצעוק ובלי עונשים לא אומר שלא מדברים עם הילדים ולא מדריכים אותם אפשר להגיד בנחת אצלנו משחקים כך או אחרת אצלנו הכריות מונחות על הספה. אתם רוצים לזרוק? תזרקו כדור בחוץ... ולמצוא להם פתרון רוצים לטפס על הבימבה? אצלנו על הבימבה יושבים ונוסעים, אפשר לטפס על..... וככה לתת להם פתרונות מן הסתם שזה התפקיד של האמהות שלהם אבל אם הן לא עושות זאת אז תעשי את זה את בנחמדות ובאסרטיביות בכל אופן אם זה מוציא ממך יותר מדי כוחות לא הייתי ממשיכה להפגש על בסיס שבועי לילדים יש אחד את השני וחבל שזה מה שילמדו ואת תחזרי עם זה הביתה ממש סיטואציה לא פשוטה

ניסיתיי להסביר להם, ונתתי להם פתרונות אחרים. אבל אין מי שיקשיב. ואני באמת עייפתיי. אפילו ישלנו גינה כל פעם שהם אים הם מלכלכים ואני ליד כולם מתחילה להרים. פעם חרונה אמרתי לאחיין של בעלי בן 5 שאם הוא לא מנקה איפה שליכלך אני לא נותנת עוד צ׳יפס. אמר לי אז אני ארביץ לך, או אני לא רוצה וכו' אז אמא שלו אמרה לו פה אני ארים איתך. אין הסברה למה ואיך. להפך מסתכלים עלי מוזר!