לאלה שמאמינות בשלום בית מבחינה הלכתית.. אין מידה חשובה יותר מהשלום גם אם אני חושבת שבעלי צריך לבקש גם סליחה על דברים שעשה בסוף אני זאת שמצטערת רק כי מהדהד לי בראש שהקבה אוהב שלום..(כן טעיתי אבל גם הוא) ובעלי לא מבקש סליחה.. מה דעתכן? בלי קשר בעלי הכי טוב אלי בעולם עד שאני רבה/נפגעת ממנו על משהו

אחרי שאני מבקשת סליחה הוא מקבל אותה וסולח אבל עדיין לא מצטער על איך שדיבר או צעק עלי

אני אגיד לך משהו שונה אני חושבת שגם כשמישהו עושה משהו שפוגע הוא לרוב לא התכוון לפגוע הוא בהחלט היה עייף או טרוד או משהו בסגנון הזה זה לא אומר שפתאום אפשר לכעוס או להגיד דברים שליליים אחד לשני אבל ברגע שאני יודעת ובטוחה שהוא לא אמר לי משהו כדי לפגוע בי אלא אמר משהו מתוך קושי שהוא חווה באותו רגע זה כבר מצב שונה שפחות מרגיש צורך לבקש סליחה אלא יותר להגיד אני אוהב/ת אותך והייתי עייף / רעב / מתוסכל וכו' ואני באמת בטוחה שהוא כן מצטער בדיוק כמוך אבל מראה את זה שונה כנראה...

כשאני אומרת הוא טוען שאני הובלתי אותו לזה ורק בגלל ששפטתי או האשמתי אותו הוא הגיע למצב כזה והכל בגללי מתחיל

זה לא נכון שצד אחד צריך לבקש סליחה תמיד והשני חושב שהוא לא צריך. תאירי את עיניו בנושא

אהובה אין דבר כזה שאם את עשית משהו לא בסדר את לא בסדר ואם הוא עשה משהו לא בסדר גם אז את זאת שלא בסדר שני הצדדים צריכים להכיר בטעויות שלהם ולבקש סליחה אני חושבת שאם זה משהו מתמשך זה כבר פשוט יהפוך להרגל ומנסיון זה פשוט ישב עליך ויצטבר עד שיתפוצץ ויצא מפרופורציות אגו לא צריך להיות חלק ממערכת יחסים אצל שניכם! מקווה שאת מכירה אותו מספיק טוב ויודעת לדבר ללב שלו כדי שיבין ויפנים

הכל אבל הכל מתחיל ונגמר בתקשורת, הקב"ה מזווג זיווגים כל יום גם בין זוגות נשואים,כל הכבוד לך שאת מבקשת סליחה בשביל השלום אבל את יכולה גם להבהיר במילותיך שגם הוא צריך להתנצל על החלק שלו.. פעם פעמיים שלוש תסבירי לו ואז הוא כבר יבין לבד