אני אשמח שתייעצו לי אני באמת לא יודעת אם זה הורמונים או שיש לי באמת סיבה להפגע… חמותי הייתה מאושפזת בשישי שבת וברוך השם עשיתי השתדלות אני כבר בסוף חודש שמיני והכנתי לה ולחמי דגים, סלטים, חלה, קינוחים אפיתי לה במיוחד עוגה שהיא אוהבת, פיצוחים, שתייה עשיתי את המקסימום כדי לתת להם הרגשה של בית כשהלכתי להביא להם את הדברים חמותי התרגשה ואמרה תודה אני אציין שברוך השם אנחנו בקשר טוב ויש בנינו כבוד הדדי כמובן לא ציפיתי לקבל הודעה או משהו אבל במוצאי שבת התקשרה לבעלי ואמרה שהעוגה הייתה יבשה והיה חסר מלח בדג ובעלי אמר לי את זה בחצי צחוק עכשיו באופן ספציפי את העוגה הזו בדיוק הכנתי בלילה גדולה וחילקתי ל5 תבניות שונות ואפיתי במקביל אנחנו אכלנו ממנה והיא לא הייתה יבשה בכלל אבל נניח וכן זה קורה והכל טוב זה שחסר מלח בדג תוסיפו כאילו מה דחוף להגיד את זה העניין הוא שראיתי בהתנהלות הזו כפיות טובה במובן מסוים וזה גם נורא עיצבן אותי וגם קצת פגע בי כאילו סבבה נגיד והדג והעוגה לא היו משהו איפה הכרת הטוב על כל השאר? לפרגן על משהו אפילו על הקטן ביותר אני פשוט מרגישה טעונה ברמות ובוחרת לשתוק כי אני לא רוצה להכניס את בעלי לזה ולהראות לו שנפגעתי כי אני לא יודעת כמה אני אובייקטיבית עם ההורמונים והכל אולי אני סתם מגזימה אני מרגישה שלא בא לי אפילו להתקשר או ללכת לבקר אותם כאילו סוג של דחייה כזו תעזרו לי איך אני יכולה לפעול בשפיות מול הסיטואציה ולא להכניס את עצמי ללול של כעס

אני שבוע 8 פלוס שלוש בה וכואב לי ממש מתחת ליזה בבטן העליונה זה משהו שקרה למשהי? יש לי שם לחץ