חפירה!! פשוט חייבת לפרוק ואין לי לאיפה. אין לי כוח למשפחה של בעלי כל היום פותחים עליי עיניים. לא יודעת אפילו על מה ולמה. גיסתי שאלה אותי מתי אני מתכננת לצאת לחופשת לידה.. אמרתי לה שאראה לפי המצב הפיזי (העבודה שלי היא פיזית) ושאני מתכוונת לנצל ימיי מחלה. והיא עושה לי תנסי למשוך עד הסוף גם ככה משעמם בבית. ( מי קבע?! ואם יש לי מלא סידורים אישיים לקראת הלידה ולא חסרים לי תחביבים.. ) זה משגע אותי שנכנסים לחיים האישיים. ומרגיש לי גם שהיא מחפשת לפתוח עיניים. תמיד ובמיוחד עכשיו. כאילו שאם בשבוע 36 אקח ימי מחלה אז אני צריכה להתנצל על משהו. שתנסה להתמודד עם העבודה שלי גם בלי הריון מתקדם. מגיל ההתבגרות אני עובדת רצוף.. לא מתלוננת בחיים. אבל כל הגוף שלי כבר תפוס וכואב.. המשפחה שלי כבר מדרבנת אותי לצאת ולנוח ורק המשפחה של בעלי עושה פרצופים. וגם בעלי משתף איתם פעולה. זה כל כך מרגיז אותי. אמרתי לו תנסה אתה להיות בנעליים שלי... נראה אם עדיין היית חושב ככה.. גורם לי לכעוס גם עליו כל כך!! בנוסף החלטתי שאני אשב עם התינוק בבית שנה ראשונה כי מאוד חשוב לי לתת לו את כל כולי בשנה הראשונה לחייו וגם ככה אין לי עבודה טובה לחזור אלייה. כך שאתחיל דף חדש בכל מקרה. בעלי מבין את החשיבות לפחות בזה. וכמעט כל החברות האמהות שלי מרצון או מכורח הנסיבות ישבו עם התינוקי שלהם בבית בשנה הראשונה.. אף אחד לא העיר להן על זה. להפך העריכו אותן על זה. אני יודעת שגם פה המשפחה של בעלי תעשה עליי פרצופים. ברור שזה החיים שלי ואני עושה מה שנכון בעיניי והגישות שלנו שונות לחלוטיןןן אבל אין לי כוח לזה. שונאת שונאת את החדירה לפרטיות הזאת והקנאה הזאת. וממש לא אוהבת אץ החינוך של האחיינים שלו. בעלי מאוד קרוב אלייהם וכל שבת שניה אנחנו איתם. בעבר הייתי יותר מרוחקת מהם. מה שגרם להרבה ריבים בזוגיות.. לכן היום אני כבר לא משתפת אותו בייאוש שלי מהמשפחה שלו.. מה שעוד יותר מקשה עליי נפשית אבל שומר על סוג של שלום בית. לא יודעת אם באמת יש מה לעשות.. אבל לפחות קצת פרקתי.

פשוט להתעלם עד שיראו שאת שמה ז** על העיניים שלהם ועל מה שהם אומרים הם מפסיקים לבד מניסיון לא אומרת לך להתרחק מהם כן תמשיכי לכבד את בעלך אבל את יודעת נכנס באוזן הזאת יוצא מזאת תעשי מה טוב לך זה הגוף שלך תקשיבי לו אף אחד לא יגיד לך מתי לנוח

המשפחה של החבר שונאים אותי באהבה גלויה ואנחנו 8 שנים ביחד שימי פס. בסופו של דבר את יושנת איתו בלילה ולא עם אמא שלו.תדברי איתו לבד ותלבנו תדברים

לכול אחד יהיה תמיד מה להגיד אז לפחות תעשי מה שטוב לך

תודה בנות אתן צודקות לגמריי לשים ז** ולתת למילים שלהם לעבור מאוזן אחת לשניה!!

עובדת על זה🙏

תעשי מה שטוב לך ולמשפחה הגרעינית שלך ! אל תתיחסי לאף אחד חיצוני , כל אחד והדרך שלו לחנך את הילדים שלו כל אחת היא שונה בתהליך ההריון ויש כאלה שיותר קל להן ויש כאלה שיותר קשה להן לאף אחד אין זכות לשפוט , תשתדלי לא להיכנס לוויכוחים מיותרים ושהם אומרים משהו תהיי אפטית וזהו 👍 תהיי חזקה ותחיי את החיים כמו שאת רואה לנכון

ואי כלכלך מבינה אותך אמא של בעלי ואחותו כל היום עלי !!!! ובדוק כשאלד עוד יותר ועוד אני גרה עם חמותייי כל יום בוכה על זה שאין לי אפשרות לעבור חמותי שתלטניתתת !!!!!!!! תעשי מה שאת חושבת לנכוו ואל תקשיבי חאך אחד שיגידו מה שבאלהםם בעלי ביםר לחמותי שאני בהריון אחותו באה יום למחרת למה אתה לא מספר לי כאלו מההנ ??? סליחנ??? התחתנתי איתך? אני חייבת לך משו? את תעשי מה שבאלך ותעמידי את המשפחה שלך מעכשיוווו וגם אל תתבישי לענות להם משו שלא ירצו לשמוע מעצבן אותיייי אנשים שכל היום מתעסקים בתחת של אנשים אחרים תחיו תחיים שלכם

עברתי את זה וגם בחדר לידה בלי בושה היא אמרה לי "אני כועסת עלייך שלא אמרת לי לפני שאת הולכת ללדת" הלידה הייתה שניה ומהירה ממה שצפיתי ולא הגבתי.. היא כל הזמן גרמה לבעלי לריב איתי ומצאתי הקלטות בטלפון שהיא ואחותו מקוללות ומקניטות מאז כבר כמה חודשים אין קשר... ואגב גם כשהן קיללו לא פניתי אליהן או ירדתי לרמות שלהם .. כמו שאומרים שיאכלו את הדייסה שהם בישלו

ואוו אני רואה שזה ממש נפוץ.. לא מבינה מה זה הרוע הזה. כל הכבוד לכן שאתן לא יורדות לרמה. אמןןן שיהיה לנו שקט מגיסות מעצבנות. בזכותכן כבר שחררתי את העצבים עלייה הפעם 🙏 תודהה

פשוט להתעלם... יהיו לך עוד המון סיטואציות בהם ישפטו אותך או את הדרך שלך. זה הילד שלך! את מחליטה! מה שנכי חשוב פה זה שתהיי מאוחדת עם בעלך!

תודה. לרוב בעלי איתי. כל מה שקשור למשפחה שלו זה נושא רגיש כי הוא מאוד קרוב אלייהם. ולי לקח שנים להרגיש בנוח אצלהם.. אנחנו אנשים ממש שונים. לא רוצה לפגוע בו. וגם בילד שבדרך .. אבל נכון, פשוט אתעלם. בעלי רק עם אחיות(נשואות+++) והוא הבן זקונים. מרגיש לפעמים שמגוננים עליו עדיין כאילו הוא תינוק. למזלי האישיו האמיתי הוא רק עם גיסה אחת

חייבת להגיד לך שבעלי גם בן זקונים הכי קטן ועד עכשיו אמא שלו מתנהגת אליו כאלו הוא ילד קטן שזה מטריף אותי מעצבים אמא שלי תמיד אומרת להתעלם זה קשה לשחרר תילד האחרון

יווו מבינה אותך כ"כ. לפעמים זה מטמטם אותי. אגב אנחנו גם גרים עם חמותי.. ביחידה צמודה עד שהבית שקנינו יהיה מוכן (לפחות עוד שנה וחצי). צריך הרבהה נשימות עמוקות ועבודה עצמית.

אני גרה עם חמותי באותו ביתתתתתת מחכים גם לעבור יקח קצת זמן אז ליבי איתך מאוד מבינה אותךךך צריך הרבה סבלנות

וואי בטוחה שאת צריכה אפילו יותר סבלנות ממני. מורידה בפנייך את הכובע! צריך את הפרטיות.. אבל המציאות הכלכלית בארץ לא קלה. מאחלת לך שהשנים האלה יהיו שוות את זה ותצליחו להתארגן על בית טוב משלכם מתי שיגיע הזמן. ליביי גם איתך!! צריכות להיות חזקות 🙏❤️

תודה רבה בהצלחה גם לךךךךךך עוד קצת והכל מאחורינו♥️♥️