בבקשה משתפת ומקווה שאני לא היחידה ילדתי לפני חודש וטיפה תינוקת מהממת(לידה ראשונה) ...הכל באמת מעולה ואין לי שום תלונות ואני מתחילה גם להנות ממנה ולצפות כל פעם איך היא גדלה❤ אבל! אני לא מרגישה אובססיה אליה כמו כמעט כל האמהות שאני שומעת מהן איך הן מגיבות לכל מיני סיטואציות...אתן כמה דוגמאות: קודם כל לא הייתה לי טיפת רכושנות מרגע שהיא נולדה, אני כמובן יודעת שלא כולן רכושניות ובטח לא כולן ברמה של "אל תגעו לי בילד" אבל עוד מהימים הראשונים בבית חולים לא הרגשתי מועקה או משהו חסר כשנגיד השארתי אותה ללילה בתינוקיה וכשהעירו אותי בבוקר לבוא לקחת אותה משם לא רצתי עם נשימתי האחרונה כולי מתרגשת לראות אותה...שמחה כן, אבל לא השתנתי ניטים מזה שאני רואה אותה אחרי לילה שלם "לבד"... עוד דוגמא...אין לי פחד או חשש להשאיר אותה עם אף אחד מבני המשפחה(כמובן כאלה שאני סומכת עליהם ברמה הבסיסית שידעו מה לעשות עם תינוק) כן אכלתי סרטים מה יעשה אותו בן אדם אם היא תתחיל לבכות נגיד או יהיו לה גזים ואיך יפענחו את הרצונות שלה כמו שאני עושה אבל למרות כל התהיות האלו לא היתי לחוצה או בחשש או משהו ודי מהר בכלל עבר לי...כשחזרתי אחרי 3,4 שעות כזה לא רצתי להסתער על התינוקת בנשיקות וחיבוקים, כאילו סבבה אכלה, ישנה, החליפו טיטול מעולה... בגיל 4 חודשים אני מכניסה אותה למעון...ואת האמת? כרגע לפחות...במקום שיהיה בי פחד או חשש כמו כל אמא שמוסרת תינוקת (במיוחד ראשונה) למעון אני ממש בצד השני, מבחינתי ממש בסדר לי שמישהו יטפל בה במהלך היום ויתפנה לי קצת זמן לעצמי...כמובן אני דואגת לביטחון ובטיחות שלה ושחס וחלילה לא יעשו לה משהו אבל בהנחה שכל הדברים האלה תקינים, אני אומרת כאילו מה בעיה? מה יש להתרגש ולשבת צמודה לחלון ולתצפת עליה? זה לא מפנה לאמהות קצת זמן כשהתינוק במעון? קיצר אני מתחילה לחשוב שמשהו לא בסדר איתי ואיך הגיוני שאני לא מתרגשת מדברים שכביכול אמהות אחרות כן או לא חושבת על דברים מסוימים ומתייחסת אליהם די בקלות... יש עוד נשים כמוני שהן אמהות ממש טובות אבל עם זאת לא שמות את עצמן בתחתית סדר העדיפויות? או לא יודעת איך להגדיר את זה אפילו...או שמשהו אצלי בעניין הרגש לא מתפקד על 200🤔🤦‍♀️ יש לי חברה לדוגמא, כשהיא יוצאת ומשאירה את הילדים שלה עם בעלה או אמא שלה(אנשים שהם כאילו קרבה ראשונה כן?!) היא יוצאת מדעתה, היא נמצאת ולא נמצאת כל הראש שלה והמחשבות בילדים. האם אכלו, כמה, האם זה האם זה...ואני אומרת מה?!תהני לך מהשקט. אשמח לשמוע דעות נוספות ...

זה שלך, ואת לא יכולה להשוות את עצמך לאף אחת. כל אחת בדרכה. העיקר שרת אוהבת ודואגת לביטחון שלה. הזמן יעשה את שלו. בהצלחה♥️

מאמי את בול כמוני ועוד המוןןןןןן נשים אחרות. יש כאלה שמגזימות ומראות אובר.. טבעי לגמריייייייי לא להתחבר לילדה, היא לא מגיבה, לא עושה כלום. זה כמו לטפל בבובה.. בגיל 3 חודשים כבר הבאתי בייביסיטר ויצאתי לבלות בכיף, גיל 5 חודשים גן בלי לחץ בכללללל. לא שלחתי הודעות מה עם הילד כי סמכתי עליהם, מה יכול לקרות?? אני מאמינה שאנחנו צריכים להתאים את הילדים לחיים שלנו ולא אנחנו לחיים שלהם.. אל תחשבי שכל מה שהחברה מכתיבה לנו זה מה שצריך לקרות כי זה ממש לא נכון. חודשים ראשונים לא הייתי בדיכאון אבל בכיתי המון ואמרתי איזה טעות שעשיתי את זה. היום הוא בן 9 חודשים אני משוגעת עליו ועדיין שהוא עושה לי את המוות אני אומרת סעמק חצוף! אבל אין, זה ילד.. אושר וסבלנות שלא הכרת.. חכי שהיא תגיב לך, תחייך, תדבר אלייך את תראי איך זה משתנה.. וטובבבבבב מאודדדדד שאת משחררת!!!!!!! שאת נותת שירימו אותה וכ״ו.. זה גם מגדיל לה את מערכת החיסונית, היא מכירה פנים אחרות חוץ מכם..

הזמן יעשה את שלו ... קצת עצוב לי לשמוע את זה לא יודעת למה ..

אני איתך חחח ועוד זה היה תאומים .. לא משוגעת ולא נעליים .. חופשי משאירה עם משפחה כדי לנשום אוויר או צימר עם בעלי שהילדה הייתה בת חודש נסענו .. גם למעון רק הגדולה נשארה איתי כי הייתי בשמירה ואז שלושתם מעון שהם היו בני 4 חודשים

ואי אופל את ממש חצופה שאת שופטת, מה זה עצוב לך? היא משתפת רגשות שלה תגובה ממש לא במקום

לפי דעתי זה פשוט שהשגרה הזאת חדשה לך עם הזמן אני מאמינה שהתחושות שתיארת-הדאגות והמחשבות מה קורה עם התינוקת שאת לא נמצאת יבואו בהמשך תאמיני לי גם אני הייתי ככה כמוך והיום אני כל רגע באה לבדוק בשינה שהיא נושמת

בנות שלא יהיו אי הבנות, אני מחבקת ומנשקת אותה והרגעים בהם היא נרדמת עליי אני נמסה בהם...אני אוהבת אותה והיא העולם שלי כרגע...הכוונה שאני לא מרגישה רע עם זה שנגיד מישהו יכול לטפל בה גם חלק מהזמן...אני כמעט בטוחה שזה יעבבור בהמשך עם ההתפתחות שלה כי כרגע אני מרגישה שאני על ריפיט ...הכל חוזר על עצמו.. כנראה שכשהיא תתחיל להתפתח עוד אני אתחבר אליה יותר כי כרגע זה מזכיר לי את עצמי כשהייתי בעצמי ילדה קטנה ושיחקתי בבובה כאילו זה תינוק שלי..אוכלת וישנה חח

טבעי לגמרי. שלא תרגישי לא בסדר.. והכי כיף להיות משחררת יש לי חברות לא משחררות כל היום וכל ערב תקועות בבית עם הילדים כי לא רוצים לתת לאף אחד להיות איתם. ממש מוגזם. גם לנו יש חיים ❤️ תהני מכל רגע

נוי נשמה אל תקראי לי חצופה אני לא שופטת אף אדם בחיים! אם היית מכירה אותי היית יודעת! אמרתי שזה קצת עצוב כי אני מכירה מלא אמהות כאלה! ושהזמן יעשה את שלו ! התגובה שלי הייתה מאוד במקום, אז שיהיה לך שבת שלום ואל תפניי אליי בכלל לא בקטע באמת שלא פשוט אל תפניי אליי. הזויה!

נוי למה היא חצופה? היא אמרה לה משהו פוגע? היא ענתה ממקום ריגשי, לגיטמי לגמרי כל אמא והשקפת עולם שלה. אנונימית לאט לאט הזמן יעשה את שלו הכי חשוב מעל הכל שאת אוהבת,שומרת על ביטחונה ודואגת לה. כשתגדל יותר ותביע את עצמה זה הכי אושר שבעולם 😊

כשאין משהו חכם לומר, עדיף לשתוק. לתשומת ליבך אופל. את גם חסרת טאקט וגם חסרת רגישות. אנונימית , זה קורה המון. הכל בסדר ❤️

מאמי יכול להיות גם שאת סומכת על האנשים ששומרים עליה אז את רגועה ויודעת שהיא בידיים טובות, ולא מוטרדת

לא לדאוג! היה לי ככה עם הבן הראשון, לא הרגשתי חיבור ולא כלום. עכשיו בגיל שנתיים אני אובססיבית כלפיו!! אהבה הכי גדולה בחיים שלי, חושבת עליו כל נשימה שלי! רגש שלא הרגשתי בחיים ולא חשבתי שירגיש