לא מפסיקה לבכות אשפזו אותי בשבוע 35 פלוס 6 בגלל תחילה של ירידת מים. הסבירו לי שהמצב שלי ממש בסדר וקיבלתי זריקות להבשלת ריאות וינסו להחזיק אותי עד שבוע 37 ואז יעשו זירוז ללידה. הקושי שלי זו הילדה שנשארה בבית. רק מלכתוב את זה אני כולי דמעות. היא בת שנה ועשרה ומהיום שנולדה היא רק איתי!!! 24 שעות יחד.. היא לא יכולה להעביר לילה בלעדיי ובמשך היום כל הזמן מחפשת לראות שאני תמיד בסביבה. איך עכשיו אשרוד כמעט שבועיים של אשפוז בלעדיה?😭 כל כך דואגת שיהיה לה קשה ושתבכה המון בלעדיי. זה הורג אותי!!!! היא בינתיים עם דודה שלה (אחותי.. היא ממש אוהבת את אחותי) ואחותי אומרת שהיא ממש בסדר בינתיים. אבל שבועיים???? אני לא יודעת איך היא ואני נשרוד את זה😭😭
💬6 תגובות

תגובות (6)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי23 ביולי 2020 בשעה 04:20
קודם כל תרגיעי אהובה יפה דבר שני תחשבי שזה לטובתך ולטובת התינוק קחי נשימה את אמא מושלמת וגעגוע זה טבעי משתלם לא לראות שבועיים זה קשה מאוד אהל תעשו שיחות וידיאו תדברו בפלאפון והכל יהיה בסדר
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי23 ביולי 2020 בשעה 05:41
ואו לא פשוט בכלל.. את חייבת להיות מאושפזת? לא יכולה להעביר את הזמן הזה בבית בשכיבה? אני מכירה מישהי בירידת מים שנתנו לה להשץחרר הביתה אחרי כמה זמן...
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי23 ביולי 2020 בשעה 06:01
אין מצב להשתחרר. ממש התחננתי אבל אמרו שאני בשבוע מתקדם וחייבת אשפוז.. אני מאוד משתדלת להירגע ולחשוב חיובי אבל כל פעם שנזכרת בבת שלי אני נקרעת מדאגה וגעגועים
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי23 ביולי 2020 בשעה 08:22
לא פשוט! תהיי חזקה יקירה ♥️ מה שחשוב הוא שתצאי בידיים מלאות ובבריאות ישר אל הילדה שלך! הכל בסדר, זה גיל קטן והיא לא תזכור!

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות