חייבת לפרוק 😭 חייבת לשתף.. בטח חלק יגידו שאני לא בסדר שאני מתלוננת אבל נמאס לי 😢 אמא שלי מהיום שנולדתי מסורה ב100% לטיפול בהורים שלה. הם מבוגרים מן הסתם אבל היא ממש מחוברת אליהם ומטפלת בהם יום יום יום, אין יום אחד שהיא לא הולכת אליהם. זה מדהים זה מרגש זה כיבוד הורים ברמה הכי גבוהה ואני מאוד מעריכה אותה על כך. אבל תמיד הרגשתי שזה בא על חשבוני, כילדה הייתי ממש אומללה, אמא שלי גם ככה הייתה עובדת עד מאוחר וישר הולכת להורים שלה מהעבודה, הייתי פוגשת אותה כל יום רק ב8 בערב בחושך. גם כשאחים שלה היו שם לטפל בהם, היא התעקשה ללכת. באמת שאני גדלתי בלי אמא בגלל זה! ועכשיו אני אמא בעצמי יש לי תינוק, וכשאני הכי צריכה את אמא שלי להיות עם הילד היא לא יכולה כי היא אצל ההורים שלה. אני פשוט צריכה רק ממש מדי פעם שהיא תוציא לי אותו מהגן כי בעלי ואני עובדים. אין לי בן אדם אחד בעולם שיכול להוציא לי את הילד מהגן חוץ ממנה, אין לי חמה אין לי גיסות אין לי אחיות אין לי כלום. רק את אמא שלי שתמיד לא יכןלה כי היא חייבת לעבור אצל ההורים שלה אחרי עבודה. די אני בחוסר אונים הכל צף לי מהילדות ששוב אין לי אמא נגישה. אני שואל ברצינות, איפה עובר הגבול בין בת שמטפלת בהורים שלה לבין אמא שמזניחה את הילדים שלה. אני כל כך כבר טעונה על זה קשה לי ברמות המצב הזה שאין לי אף אחד בעולם לעזור לי עם הילד במצבים שאני תקועה 😭😭

קודם כל שאפו לך וגם לאמך אין מצווה גדולה מזו מצוות כיבוד הורים!!! יחד עם זה אני חושבת שעלייך לצאת איתה ערב אחד לבית קפה ופשוט במילים שלך לספר לה את שעל ליבך מלב אל לב אני בטוחה שמשהו יחלחל זה לב של אמא בהצלחה בכל!

למה שלא תנסי לדבר איתה על זה בדיוק כמו שאת מספרת פה

כי אין אין אלטרנטיבה, תאמינו לי. היא מבחינתה לא מסוגלת לא לעבור אצלם כל יום, זה בנפשה וזה בסדר יום שלה כבר 30 שנה. כמובן שהיא מנסה להסתדר כמה שהיא יכולה כדי לעזור לי, אבל הרבה פעמים לא מצליח לה. אני כותבת את זה ממש פיזית עם דמעות מרוב שאני מתוסכלת מהמצב שלי. אני לא יכולה להגיד לה אל תלכי להורים שלך מחר או מחרתיים.

אם זה כל כך משפיע וגורם לחוסר שקט אולי הייתי מנסה למצוא יחד איתה פתרונות לנסות להסביר שילדת עכשיו ואת לא ילדה שצריכה את אמא אלא הילד צריך שתהיה לו סבתא בלי שום קשר לעזרה ואם זה בשגרת יום יום למה לא פשוט שיעברו לגור איתה? נכון זה צעד רציני ולא באמת פשוט אבל באמת לחשוב כל הדברים אחרת ואיך לשנות קצת סידרי עולם כי בכל זאת היא נהייתה סבתא וזו אחריות שונה לגמרי מלהיות אמא או בת להורים קשיי יום אם יש מי שיעזור להם ויטפל והם לא לבד לגמריי היא יכולה לוותר על יום או יומיים בשבוע ולהקריב למען הנכד לפחות להתחיל ממשהו... הפתרון היחיד הוא לדבר על הכל גם אם זה אומר לדבר לקיר בסוף משהו יחדור

קודם כל אשריי אמא שלך אין מצווה גדולה מזו ומצד שני קשה לך בתור הבת שלה עם זה אז למה לא לשבת ולפרוק את ליבך איתה תשבו ביחד צאו לבית קפה ותפתחי את הרגשות שלך אם אמא שלך כל כך רגישה להורים שלה היא בטוח תהיה רגישה אלייך את הבת שלה ותגידי לה שכל הכבוד לה שאת מעריכה אבל את רוצה גם יחס זה אמא שלך תדברי איתה הכי פתוח אין כמו אמא בעולם

שתעזור לך ותוציא את הילד מהגן ואז תלך להורים שלה מאוחר יותר או עם הילד (תלוי בן כמה הוא... אם מסתדר להעביר קצת זמן לבד או מול טלויזיה שאמך תוכל להתייחס להוריה)

וואו מרגש!!! לגבייך אני חושבת שכדאי לשאול אותה אם היא יכולה להוציא את הילד מהגן ושתלך איתו לאמא שלה אם זה כמובן אפשרי במרחק שיש בין הגן לבית סבתא שלך ואם היא ניידת

גם סבתא רבא תשמח לראות נין