לא מפסיקה לבכות בעלי כל הזמן חושב שאני בוגדת בו.... אני אוהבת אותו ורק איתו והוא בטוח שבוגדת . אני שבוע 26 והוא עשה היום סצינה על מישהו ששלח לי הודעה מהעבודה ושאל למה לא הגעתי . כי לא הרגשתי טוב לא הלכתי היום... מה אני אמורה לעשות? הוא רב איתי ממש ובטוח שהיה לי משהו עם הבחור הזה
💬31 תגובות

תגובות (31)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי30 באפריל 2020 בשעה 12:25
למה הןא כזה חשדן קרה משהו בעבר? שגורם לו להתנהג ככה אולי
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי30 באפריל 2020 בשעה 12:26
לא מעולם לא בגדתי בו
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי30 באפריל 2020 בשעה 12:36
תשבו תדברו על זה
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי30 באפריל 2020 בשעה 12:39
קנאי 😵

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

* לידה ראשונה חוויה טובה * לפני הלידה חיפשתי בנרות סיפורים חיוביים על לידות ראשונות. היו כ״כ הרבה הפחדות שהבטחתי לעצמי שב״ה אם תהיה לי חוויה טובה אני אשתף עבור מי שמפחדות כמו שאני פחדתי! 39+6. אני כבר שבועיים מדברת עם העוברית מבקשת שתצא. בבי״ח אמרו שאם נגיע ל40 כנראה נעשה זירוז (בלון) כי הייתי הריון בסיכון. הלכתי יחפה על החוף, עיסוי פטמות בערבים, סקס, ועדיין לא הגיעה. וחשבתי לעצמי בראש הכל רק לא זירוז! ממש התחננתי אליה כבר שתבוא. 39+6 מגיע ואני מתעוררת ב6 בבוקר לתחתונים רטובים, תהיתי אם זה ירידת מים כי זה לא היה הרבה. טפטופים לאורך כל היום, לא בטוחה שזה זה, אבל בצהריים התחילו גם צירים שונים מהברקסטונים הרגילים (כאבי מחזור עמומים כאלה) אז יצאתי לבי״ח. יש ירידת מים, אין פתיחה. רצו לזרז אותי עם בלון בגלל הירידת מים (סכנה לזיהום) ולא הסכמתי. התעקשתי שיתנו לי זמן כדי שאנסה לקדם טבעית. לאט לאט התפתחו צירים שנהיו כבר מאוד כואבים אבל עדיין נסבלים, טנס, מקלחות חמות והרבה נשימות. בערך 12 שעות בפתיחה 1/1.5 לא מתקדם והצוות כבר מתחיל ללחוץ כי אני תופסת חדר לידה והם מפחדים שיזדהם בגלל הירידת מים. בבוקר הסכמתי לקחת פיטוצין למרות שמאוד פחדתי מזה עקב סיפורי זוועות. כן הצירים כאבו יותר מלפני והרווחים בין הצירים היו יותר קטנים אבל כן נסבל. אני דמיינתי את הגרוע מכל ולא כך היה! הצירים כן היו כל-כך אינטנסיבים שלא הצלחתי להרפות מה שגרם לכך שלא התקדמה פתיחה. המיילדות שיכנעו אותי שהאפידורל ישחרר אותי ויעשה טוב, וכך היה, מפתיחה 2 ל10 בפחות משעתיים. פשוט הייתי צריכה להירגע וזה מה שעשה האפידורל. וכבר לא כואב!!! הכל טוב!!! נחתי. לא הרגשתי צירים. זה היה מדהים. סופסוף נרגעתי ויכלתי לנשום. באיזשהו שלב עם האפידורל הרגשתי לחצים (אבל לא כאבים!) כאילו יש לי קקי. המיילדת בדקה, פתיחה 10! קדימה! מתחילה ללחוץ המיילדת מכוונת מרגישה את הרגליים והכל (פחדתי שאהיה משותקת בגלל האפידורל ולא! המינון היה מושלם!) לחיצות של 40 דקות שטסו, שלא כאב לי לשניה והמלאכית שלי יצאה הזמן טס לי, מהרגע שהגענו לבי״ח עד שהיא יצאה, הרגשתי במימד זמן אחר (למרות שהייתי בחדר לידה כמעט 24 שעות) וזה הסיפור שלי. הייתה לי חוויה מושלמת כן זה אפשרי. תסמכו על הצוות הרפואי אבל תקשיבו גם לאינטואיציה. זה נכון מקבלים כוחות ואחרי רגע שוכחים הכל והדבר האחרון שאני זוכרת זה את הכאבים! אתן מסוגלות! בהצלחה לכולן ובידיים מלאות!
💬2 תגובות❤️3 אהבה👍11 לייקים