פוסט פריקה הריון ראשון שבוע 39 עוד יומיים.. מרגישה מרוקנת נפשית ופיזית לגמרי .. מצד אחד יודעת שהולכת להגיע תקופה חדשה לגמרי של תינוקת חדשה וחיים חדשים להתרגל אליהם שכולם מסביב אומרים כמה כיף זה ואיזה שינוי לחיים זה עושה.. מצד שני אני מרגישה כרגע תקועה במקום.. העבודה שלי דורשת הרבה שעות ולהיות אמא עם העבודה זה קשה נורא .. אני פוחדת לא לפתח קריירה ולהישאר במקום. בכללי חוששת נורא מכל הדברים שאני כבר לא אוכל לעשות ומכל התקופה שלי בתור בנאדם עצמאי שיכולה לעשות מה שאני רוצה שהתקופה הזאת עומדת להיגמר .. יצאתי לחופש לפני שבועיים מהעבודה כדי שיהיה לי קצת זמן לעצמי לפני הלידה ומרגישה שעשיתי טעות כי אני פשוט משתגעת וסתם מתמרמרת על הכל.. סורי על החפירה .. אם יש בנות שעברו את התסכול הזה אשמח לעזרה 🙏

אני בלידה הראשונה חטפתי את שוק חיי כי גם אני הייתי רגילה לעצמאות שלי, לצאת עם בעלי/חברות מתי שרוצה וכו' ופתאום הרגשתי שאני כל היום תקועה בבית (זה היה שיא החורף) והקטנה מנהלת אותי, מתי אתקלח, מתי ארדם ורק רציתי כבר לחזור לעבודה.. לאט לאט למדתי להתרגל ואפילו לאהוב את זה, זה אושר וסיפוק שאי אפשר לתאר..היום זה החלום שלי להיות עם הבנות שלי כל היום. (אפילו הייתי ממש עצובה שהסתיים החופש הגדול)