היי בנות,מרגישה שקשה לי נפשית הכל מרגיש גדול עליי אני בהריון שבוע 21 ושבורה כבר,ההריון לא היה מתוכנן והחלטתי להשאיר בכל זאת כי המשפחה תמכה ואמרה שתעזור לי היה סיפור שצילק אותי עם האבא ואני עוברת הכל לבד ההריון שלי מהדקה שגיליתי עליו מלווה בעצב,באולטרסאונדים הראשונים הייתי רועדת לרופא על המיטה ולא מסתכלת אני מרגישה לא ראויה להיות אמא אני כן התרגשתי מהבעיטות הראשונות ולראות אותו בסקירה כמו שצריך שבר אותי באמת התאהבתי בו אבל עדיין לא מצליחה לאהוב את ההריון כמו שצריך תמיד בלילה אני מתפרקת ומוצאת את עצמי מבקשת סליחה עוד לא הבאתי אותו לעולם ואני כבר מתנהגת ככה אז מה יהיה אחרי הלידה? אני חשבתי שהתחושות האלה יעברו לי והעצב יעבור אבל השבועות מתקדמים וזה תקוע בי הפחד לאכזב אותי ואת הילד ולא להיות אמא טובה להחסיר ממנו משהו,איך אני עושה את זה לבד?

שאלה, חודש אחרי לידה, תקין שיש לי מידי פעם כאבים בבטן התחתונה,? הדימום הפסיק ממש לא מזמן.

לקראת הבלאק פריידי אשמח לשמוע המלצות לעגלה מועדפת, יפה, נוחה, איכותית, שלא מתפרקת אחרי חודשיים בסכום של 3 אלף בערך היריון ראשון שלי אז אין לי ניסיון אשמח להמלצות

יפים קנדליס או אריה ולדמן ? *ברית*