צמודים יש לי תינוק בן שנה וחודש וילדתי לםני שבוע תינוק שני... הגדול מאודד קשור אליי, באמצע היום הוא בוכה פה ושם ורוצה להישאר על הידיים. אבל נרגע ומשחק רגיל. הבעיה היא בלילה. עד שהוא נרדם הוא מתעורר כל הזמן או זז הרבה. ולפעמים באמצע הלילה הוא מתעורר (ישן לידי) ורואה את הקטן עליי ומתחיל לבכות בהיסטריה ולצעוק ולזרוק את המוצץ, ומנסה ללכת לדופן המיטה ומצדו ליפול. בעלי עוזר לי מאוד אבל המצב מיום ליום מחריף. והוא חוזר לעבודה שבוע הבא ולא יודעים מה לעשות עם הלילות הללו. עזרה מאמהות צמודות..

אין לי צמודים (אני לקראת...) אבל למה הוא ישן לידך? אולי להעביר אותו לחדר משלו זה הפתרון

אצלי הבנות היו צמודות הבדל זל שנה ו 10 ימים. מראש לא איפשרתי לאף ילד לישון איתי או לידי התלתי וטו... רק במקרה של חום גבוה אני הלכתי אליהם... הם קצת בכו עשו רוח אבל הבינו שאין פשרות וגם כשהם ממש פיצים הם מבינים להיכן הרוח נושבת .. תציבי גבולות זה חשוב בכל גיל ומתחיל מגיל כלום... הוא יבכה קצת אבל אם תעמדי איתנה וחזקה מולו יתקפל

מלכתחילה הוא ישן לידה במיטתו. ולפעמים הוא קם בלילה ואני שמה לידנו. החדר שלו יחסית רחוק מהחדר שלנו. אז עכשיו התינוק ישן עיתנו בחדר גם. הייתי מרדימה את הבכור על מיטתי ואז מעבירה למיטתו. אבל כרגע כשהוא מתעורר ורואה את הקטן עלי משתגע שלשום חיכה שאסיים עם ההנקה וכל הזמן בכי היסטרי ואז חזר לישון כשחיבקתי והחזרתי את הקטן למיטה

אני מנסה להציב גבולות אבל הוא בוכה בהיסטריהה ומתחיל לזרוק דברים ונושך דברים. ובעלי התחיל להתייאש מהמצב הקשהה הזה.

הוא זקוק לך מאוד תחבקי אותו כמה שאפשר ותמעיטי בנוכחתו אובר יחס לקטן(הקטנטנים לרוב ישנים בשלבים הללו)... כשהוא יקבל יחס וירגיש פחות "מאוים" מהקטנציק יהיה יותר בטוח ויותר רגוע

איך את מרדימה אותו?

אני מאוד ממעיטה בנוכחותו יחס לקטן אני סך הכל מניקה ומחליפה חיתול. הבעיה היא רק בלילהה שהוא קם ורואה אותו עליי הוא משתגע ומתהפךך ולא מסכים לישוןן

לולי אם אחרי הבקבוק הוא לר נרדם ישירות אני שמה אותו לידי במיטה והיד שלי מתחתיו הוא ישן ממש צמוד אלי על הכרית ומחזיק לי את היד. לפעמים בלילה כשהוא היה קם (לפני הלידה) היה מתקרב אלי וחוזר לישון. ואילו כרגע לפעמים הוא זז ומרגיש שאני יושבת פוקח עיניים ורואה שהתינוק עליי מתעורר ומתחיל לבכות ולצרוחח ורוצה לצאת מהחדר ובעלי מסכן קם מרים אותו מתהלך בשביל להרגיע ללא תועלת. והוא חוזר שבוע הבא לעבודה הוא קם ממש מוקדם ואני לא רוצה שיהיו ככה הלילות.

חייבת להגיד קודם כל שזה מאד חמוד חח.. אבל בטח לא נח בשבילך.. לשנות הרגלים זה קשה קשה קשה.. מנסיון. מלא בכי וכאב לב. אבל כנראה שאין ברירה.. אבל אם תהיי שלמה בהרגל שאת מקנה לו יהיה לך יותר קל. אסביר - אם תחליטו מעכשיו שאת לא משנה לו את צורת ההרדמה , כאילו בלי ללמד אותו להרדפ עצמאית או השטויות האלה, אלא פשוט שמעכשיו רק בעלך מרדים אותו, באותה הצורה.. אז כבר הכל ישתנה... מבינה ? או שתלמדי אותו להרדפ באותה הצורה איתה אבל במיטה שלו. נגיד עם יד שלך עליו ולא להרפות, או לנענע.. או בכלל בכלל למצוא צורת הרדמה אחרת לגמרי שתתאים לו בלי יותר מידי קושי. כמו בערסל, כמו עם חפץ מעבר... תהי יצירתית

ניסינו שירדם עם האבא לא מסכים.. דוחף אותוו מהמיטה. ובשביל להתחיל ללמד עצמאית צריך שיהיה זמןן. כרגע אינלי עם התינוקי החדש. ממש כואב הלב כשאני רואה אותו במצב היסטרי בלילה כשאני מניקה את הקטןן

תקשיבי אני במצבך באמת. נרדם רק איתי. זהו אני החלטתי שמספיק. תהליך הרדמות עצמאית הוא תהליך כואב מנסיון. לדעתי תהליך הרדמות עם אבא זה תהליך כואב אבל הרבה פחות. ואני הרבה יותר שלמה איתו. פשוט לסמוך על הבעל, ולתת להם להתמודד. נכון הוא ידחוף אותו ויתעצבן כי את משנה לו הרגלים. אבל הוא ילמד לסמוך על אבא שזה לדעתי נפלא קודם כל בשבילו. והוא בידיים טובות ! הוא עם אבא שלו. זה קודם כל אנחנו צריכות לשנות תפיסה שרק אנחנו הכי טובות להם. באמת זה תהליך גם שאני עוברת אז אני ממש לא מדברת איתך מההתנשאות זה באמת ממש מה שעובר עלינו כרגע. פשוט אין ברירה והם ילמדו להרדם עם אבא ולנו יהיו חיים אחרים

אבל הבעיה היא שלפעמים בעלי מסיים עבודה מאוחר.