לכל המאחרות... סיפור הלידה שלי😍 אז בשבוע 41 עשיתי טיפול רפלקסולוגי לעידוד לידה ובערב יצא לי הפקק הרירי והתחילו לי צירים מאוד לא סדירים ככה נמשך שבוע שבמהלכו היו לי לפעמים צירים כל 5-10 דקות.. מה אני יגיד לכן.. שינה לא הייתה לי. ב41+6 החלטתי שהגיעו מים עד נפש ואמרתי שלא מעניין אותי התינוקת הזאת יוצאת ממני היום!. נסענו ללניאדו ואמרו לי שאם אני רוצה יעשו לי זירוז אבל בנתיים יש צירים ויכול חהיות שיתפתח לבד היתי רק עם פתיחה של 1. אישפזו אותי ובנתיים היו לי צירים כל 5-10 דקות לא סדיר. עשיתי נשימות שלמדתי בהיפנוברת'יג שמאוד מאוד עזרו ומלא מקלחות חמות כל הלילה במחלקה. יום למחרת בשעה 15:00 באה מיילדת ואמרה שאני בפתיחה 3 ואפשר להיכנס לחדר לידה. עשיתי חוקן ומקלחת ולקחו אותי שאני כבק ממוטטת מכאב. תיכננתי לידה טבעית אבל עם צירים במשך שבוע כל כך הייתי גמורה שרק נכנסתי וביקשתי ישר אפידורל. הייתה לי מיילדת מדהימה שחיבקה אותי בהרדמה ועשתה לי דמיון מודרך כל הלידה וקומפרסים. זה נמשך 14 שעות!! למזלי לא הרגשתי כלום בזכות האפידורל. אחרי 12 שעות התחילו להגיד לי שרואים את הראש קצת. המשכתי עם לחיצות עד השעה ה13 ללידה שבה ביקשתי לנסות לא ללדת בשכיבה למרות האפידורל. המיילדת המדהימה שלי(מישהי אחרת, התחלפו כבר המשמרות) אמרנ שננסה לעמוד על 6. בעזרת בנזוגי ואחותי אשכרה הצלחתי!! בזמן שאני על 6 תוך כדי לחיצות התפרצו לי לחדר 5 רופאים שאמרו שיש ירידה בדופק לתינוקת וצריך לעשות ואקום. התחלתי לקבל התקף חרדה כי זה כל מה שפחדתי ממנו. מה גם שידעתי שעושים חתך בלידת ואקום. בקיצור אחותי פיקסה אותי ואמרה שאין ברירה ושכמה דקות התינוקת תהיה בחוץ. עצמתי את העניים כל הזמן הזה. ותוך 8 לחיצות התינוקת שלי היייתה עליי שכולנו שם בוכים מאושר. המיילדת שלי ידעה שאני בחרדה מחתך חיץ אז ממש שמרה עליי בזמן הואקום. קטני שלי יצאה בשבוע 42+1 במשקל 3360 ללא חתך אך עם 4 תפרים. ועכשיו חודש אחרי, החיים שלי השתנו לגמריי😍😍😍!!!

מזל טוב ,לידה ראשונה?

מזל טוב איזה כיף

מזל טוב בשעה טוב מאמיי שתגדלו אותה בהצון נחת ואושר❤❤