קשה לי אני יודעת שפה אפשר לפרוק... החיים שלי לא טובים. לא טובים לי. יש לי משפחה מקסימה, עבודה, חובות, צרות, בעל תומך, תינוק נפלא. אני מתוסכלת! הרבה פעמים מוצאת את עצמי צועקת מה שאף פעם לא קרה גם על התינוק. חסרת סבלנות, עצבנית, כבר נמאס לי לבכות. שום דבר לא משפר את ההרגשה שלי. גם להודות על הקיים.... אני לא מוצאת אור, מחכה שיגמר היום וקמה לאותה מציאות. בימים עברו לא הייתי קמה מהמיטה היום אין לי אפשרות כזו. אני מרגישה חסרת תועלת ואנרגיה, לא אוהבת את מי שאני.

היי אנונימית. נשמע ממש קשה. יכול מאוד להיות קשור להורמונים. דכאון אחרי לידה.. ממש ממליצה לך לפנות לעזרה. אין שום סיבה שתעברי את זה לבד! אנשים קרובים יכולים לתמוך. וגם טיפול.. יש עובדות סוציאליות בקופת חולים אם מתאים לך.. בנתיים חיבוק וירטואלי ממני ⁦❤️⁩

תודה יעל.

אין על מה. כואב לי לקרוא מה שכתבת. ממש מכירה את התחושות... של דכאון שמשתלט לכאורה בלי סיבה... אבל את מסוגלת לפנות לשתף ולבקש עזרה?..

אנונימית יקרה, אני יודעת שהכי מנחם לדעת שמזדהים איתך, ואני מזדהה איתך לגמרי. כשאני התחלתי להרגיש ככה, פשוט פניתי לעזרה, והרגשתי הכי אמיצה ואמיתית בעולם. פתאום נפתח בפניי עולם שמלא באימהות שמרגישות כמוני, בדברים שיכולים לעזור, באנשים שרק רוצים להקשיב לי ולתת לי עצות, ואין יותר עוזר מזה. אל תתביישי להודות במה שאת מרגישה, להפך, תדברי על הכל גם עם הקרובים אלייך שאליהם את מרגישה קרובה. את חזקה וגיבורה, ואימהות זה משהו קשה ומתסכל, אך עם זה גם מספק ומחמם. אנחנו בני אדם לפני הכל, וגם לנו מותר להישבר. החיים שלך מדהימים, תזכרי את זה.. יש לך בעל תומך ומשפחה בריאה - מה צריך יותר מזה בתור התחלה? תהיי חזקה, מחזקת אותך מרחוק. ❤

בובה, מה שאת מתארת הוא דיכאון אחרי לידה... ניסית לקבל ייעוץ ועזרה? יש עוד מיליון כמוך שתדעי רק שלא מדברים על זה כל כך

בגדול אני סובלת מדכאון עוד בעבר. נורא פחדתי להיות בדכאון קשה אחרי לידה והכל היה סביר אני ממש התגברתי על עצמי והייתי מטופלת שנים קודם והרגשתי שחוץ מפה ושם מיישמת. לאחרונה, הכל התעצם.

כשאני אומרת לבעלי שאני זקוקה לעזרה הוא אומר שאני בסדר והוא העזרה שלי...

יקרה, דכאון אחרי לידה קשור גם להורמונים שאת לא שולטת עליהם. ולמרות שאת מייישמת את כל הדברים שעבדת עליהם לא הכל תלוי בך... בעלך לא מספיק. לא בגלל שהוא לא בעל טוב.. אלא פשוט בגלל שלפעמים שאנחנו צריכים עזרה מבחוץ. תנסי להסביר לו את זה. שגם לו יהיה יותר טוב ברגע שתעזרי... ותזכרי שזאת ממש ממש ממש לא אשמתך.

ממה נובע התסכול? נשמע שהכל רגיל כמו לכולם.. ויש ימים טובים וכאלה טובים פחות. תנסי להבין עם עצמך ממה נובע התסכול ומה לא בסדר, מה היית רוצה לשנות/לתקן ואם זה בר שינוי כמובן לכי על זה! אם מחפשים את האור בסוף מוצאים! אל תפסיקי לחפש...

זה כמה דברים קודם כל להודות שיש לך נס כל רגע את פותחת את הפוסט ברשימת דברים טובים ,תתמקדי בהם , תתבונני בהם ככה שיהיו בלב שלך ולא כרשימת מכולת . כמה אנשים אין להם ילדים, חבקים, משפחה ?? מלא . את בריאה , את אמא , את ילדת , יש לך בעל , יש לך חיים , כמה אין להם ?? מלא . תעשי טוב לעצמך , בטוח שאם תחפשי תמצאי משהו שיוציא אותך מהלופ הזה. מגיע לך חיים שמחים ולמשפחה שלך . תעשי טוב לעצמך ואז טוב עם הילדה שלך ואם טופלת בעבר וחזרת לדכאון ,הרי שהמטפל שם פלסטר אבל לא טיפל בשורש . תחפשי מטפל טוב באמת שישעה איתך תראפיה אמיתית , שיעזור לך לראות את כל הטוב שבך. אף מטפל לא יציל אותך , את תצטרכי לעשות את העבודה . אבל מטפל טוב יגרום לך לראות את כל האור ויעשה לך חשק לשנות כדי לחיות טוב בהצלחה מאחלת לך הרבה אור ואהבה ☺

אהובה בייחוד עם העבר שלך הייתי פונה לרופאה או לטיפת חלב... מישהח שיכול לעזור לך וכן, גברים לא תמיד יודעים להכיל. בן כמה הקטן שלך? יכולה להגיד לך שאחרי חודש את חוזרת מעט לשפיות ואחרי 3 חודשיםזה מתחיל להיות כיף