פחדים לקראת הלידה והחיים שאחריי! היי היתי שמחה לשתף כל עצה מאמינה שתעזור.. אני שבוע 6, הריון ראשון, רק בת 21 כשאלד אהיה בת 22 אני ממש מפחדת שאין לי את הכוחות להתמודד עם הכאבים של הלידה ואת החולשה והעייפות של אחריי.. את הדימומים וכל הדברים שאין לי מושג מה מחכים לי.. אין לי ניסיון בכלום .. לא מבינה כלום בהנקה.. לא בלטפל בתינוק.. אני ממש מפחדת מהרגע שאגיע עם התינוק הבית ולא אדע מה לעשות איתו..!! אין לנו כל-כך עזרה מהמשפחות(מסיבות שכרגע לא אפרט) בעלי ממש ממש מקסים ורגיש אנחנו 6 שנים ביחד והוא הוכיח לי ברגעים קשים שהוא תמיד פה הוא אומר לי להרגע ושהוא יטפל בתינוק בלי סוף ויעזור לי ושנעבור את זה ביחד ושאני חזקה ויעבור את הלידה כמו ציפס אבל האמת שאני ממש בלחץ כי אין לנו ידע ב-כ-ל-ו-ם!!!וגם כי אין לנו ולא יהיה לנו לצערנו עזרה מאף אחד!! בגלל כל הפחדים אני ממש מתחילה להתחרט שנכנסתי להריון ומפחדת שאסבול כלכך מכאבים וחולשה ועייפות שלא אצליח לתפקד בתור אמא ואאכזב את התינוק שלנן ומפחדת שלא אצליח להיות לו כבר לאישה שרק ארצה לישון ואהיה חלשה ועצובה.. אשמח לטיפים מממי שהיתה במקום שלי.. וגם ממי שלא.. תודה רבה😩😫😖

מוסיפה שאני ממש מפחדת שהגוף שלי צעיר מידי ולא בשל בכלל להוליד ילד ולסבול כאבי לידה!! מפחדת שאסבול כלכך מכאבים ומתפרים ומגודש וכל הדברים המפחידים האלה שיש אחרי לידה😭😭😭😭😭😭

את הגדולה שלי ילדתי ב22 בלי אפידורל. מאמוש הגוף שלנו לגמרי בנוי! גם לי לא היה ניסיון. לומדים. יכולה להגיד לך שקראתי המון שמעתי ממנוסות אבל הכל לקחתי בערבון מוגבל כי כל ילד זה אחרת. תסמכי על עצמך ותהיי רגועה. זה הכי חשוב! ותמיד יש לך את הפורום פה כדי להתייעץ ולפרוק. בהצלחה ❤

פשוט אל תכנסי לעצמך מחשבות לראש ותהני מההריון יש לך עוד 8 חודשים לעכל ואת תתחבר לעובר שלך וברגע שתתחילי להרגיש אותו בועט זה הכי כיף ולגבי הלידה הגוף מכין את עצמו ללידה ואם זה יכול להרגיע אותך תלכי לקורס הכנה ללידה לפני כן זה יכול לעזור לך

ילדתי בגיל 24. להפך דווקא בגלל שאת צעירה את תאוששי הרבה יותר מהר ותחזרי לעצמך בציק. בגיל 30 זה בטוח לא נהיה יותר קל אז ככה שאת יכולה לשמוח מהגיל. ובאמת כולנו באותה סירה, ילד ראשון אף אחד לא יודע מה לעשות אבל לומדים. הנקה יש יועצות הנקה בבית חולים שיכולות לעזור לך הרבה. לדעתי הקושי הגדול ביותר זה הטיפול בתינוק מבחינת הלידה זה אומנם סבל אבל זה כמה שעות ועובר אז אין מה לחשוב על זה יותר מידי. לי אישית בכלל לא כאב אחרי הילדה באמת שבלי להגזים תוך יום כבר הרגשתי רגיל אפילו שהיו לי תפרים והכל אז אין לך ממה לחשוש מזה כי יכול להיות שתהיי בסדר גמור. אני עכשיו בהריון שני והחשש הוא רק מהטיפול אחרי לידה שזה דורש הרבה כוחות, חוסר שעות שינה וכל מה שכרוך בזה. אבל גם זה זמני בגיל חצי שנה זה נהיה יותר קל.. כן תבקשי עזרה רק בהץחלה לפחות בשבילך את תצטרכי את זה

ככל שיותר צעירים כל העניין יותר קל. ההריון ואחרי הלידה

ואיי תודה רבה לכולכן אחת אחת!! באמת שעודדתן אותיי להסתכל על הכל בזווית אחרת

יהיה טוב ❤️👶🏼

גם אני נכנסתי להריון בגיל 21.5 וילדתי בגיל 22 וזה לא נורא בכלל אל תכניסי לעצמך מחשבות לראש אני בהתחלה נלחצתי מכל הסיפורים שהולכים כאן.. ואז חשבתי לעצמי מה יעזור לי להלחץ סתם.. ובסוף הייתה לי לידה מדהימה! תחשבי טוב יהיה טוב ❤

אל תפחדי זה באמת שטויות אני ילדתי בגיל 19 ובחיים אפילו לא החזקתי תינוק... הכל בא לבד רגש אימהי הכל יעבור ותתגעגעי לזה אחרי הלידה

טוב אז ככה אני בת 20 . דבר ראשון אין לך מה להלחיץ את עצמך סתם, הגוף שלך בנוי ללדת. הריון ולידה זה כואב, כל התופעות של הלפני והאחרי. תראי את העיקר- את יוצרת בך חיים, כל ההקאות, הבצקות, הצלקות, הגודש-קטנים כל כך מול זה. את לא הראשונה ולא האחרונה לחוות את זה. את תעברי עם זה. כשיגיע הזמן תזרימי עם זה ועד אז אל תאכלי סרטים סתם. לדעתי לא צריך לנפח דבר יותר ממה שהם, תזכרי שכל האימהות, כשהן הביאו ילד ראשון הן לא ידעו כלום. ואז מה שאת לא יודעת? בכל שבוע , בכל שלב שתתקדמי יצוצו לך שאלות חדשות ואת תמצאי להן תשובות- דרך האינטרנט, דרך אמהות אחרות, דרך עצמך, דרך קופת חולים וכו. עם הזמן את תדעי יותר ויותר. בכל שלב את תגלי מה שרלוונטי לשלב שאת נמצאת בו. מיותר ובלתי אפשרי לדעת הכל לפני הזמן. את לא צריכה להתחרט בגלל פחד- כל עוד את מרגישה מוכנה להתמסרות הזאת, ואת תאהבי את התינוק שלך ותעשי מבחינתך את ההכי טוב שלך בשבילו הכל יהיה בסדר. כל ההורים טועים, אין מדריך אוניברסלי להורות מושלמת. לדעתי את לא תאכזבי את התינוק שלך, כל עוד לא תוותרי עליו, הוא לא יכיר אמא אחרת אלה אותך-בעיניו את תהיי הכל רק תאמיני בעצמך. ותהיי חזקה- זה הטבע שלך. ובהתחלה אחרי הלידה בטח ובטח שאת רק תרצי לישון- את תהיי עייפה וגמורה אבל כולן עוברות את זה, בשביל התינוק שלך את תמצאי בך את הסבלנות והרכות והאהבה שהוא צריך. ועם הזמן השעות שלכם יסתדרו. תבחרי כמה שזה תלוי בך- לא להיות עצובה אלה מוארת מבפנים על זה שאת זוכה להיות אמא, לגדל ילד, להרגיש את האהבה הכי טהורה ונטולת אינטרסים שיש בחיים. את אומרת שיש לך בעיות עם המשפחה? אולי תינוק יהיה איפשהו גם דרך בשבילך לעשןת תיקון, לתת לו את מה שלא קיבלת. לתמוך בו כמו שבך לא תמכו או מה שזה לא היה... נכון שלהיות אמא זו התחייבות גדולה, ושלא כולן מתאימות או מוכנות לזה בגיל כזה או אחרי ולפעמים גם אף פעם. אבל את צריכה פשוט לעשות את המיטב שלך. אל תשווי את עצמך לאחרות- זו תמיד טעות :) אז לגבי הגוף- גיל כזה צעיר הוא לא צעיר מדי להבאת ילדים אלה אפילו גיל אופטימלי- הכי פחות סיכויים לכל מיני מחלות. אם זה עוזר - בברית המועצות לשעבר כולן היו מביאות ילדים בגיל 20 והם יצאו בסדר גמור . העיקר לדעתי- להמנע מרחמים עצמיים ומלאכול סרטים סתם. אם תראי את כל התהליך הזה בתור משהו קל- זה ירגיש לך בהתאם. גם לי לא היה ידע בכלום, בחיים שלי לא גדלו בסביבתי ילדים קטנים, אני מגיל 15 לא אצל ההורים. הכל טוב ויש לידך בן זוג אוהב ותומך שזה הכי חשוב- תשמרי על זה. העיקר שתרגישי מוכנה נפשית להתמסר ליצור קטן כזה-אם יש בך את זה השאר יסתדר מעצמו. לא יהיה לכם קל- אבל תצטרכו להיות מאוחדים ומתואמים. אז בהתחלה זה אולי חובות, אבל אם תחשבו נכון את הצעדים שלכם תוכלו לצאת מזה ולהשיג עבודות עם משכורת יפה בע״ה.

מקווה שעזרתי ולא הלחצתי או משהו 💕