פוסט פריקה.. חצי שנה אחרי לידה מרגישה מערבולת רגשות שכולל דכדוכך ועצב. בעיקר מה שמעסיק את ראשי זה הבדידות. בחיים לא הרגשתי כלכך בודדה. קשה לי שהסביבה התומכת שלי (משפחה וחברים) רחוקים. קשה לי שאני לא יכולה להיות ספונטנית ולקפוץ לאמא או לחברה. אז בעיקר מוצאת את עצמי בבית עם הילדה המתוקה שלייי. בעלי עובד ימים ארוכים חוזר רק בערב וזה גם מקשה, אמא שלו ממש קרובה אלינו פיזית אך לא ניתן לעזר בה כרגע (חולת סרטן). כל ״החופשת לידה״ וכל הקושי הבדידות זה הדבר שהכי קשה לי להתמודד איתו. ואווו מזההההה, בחיים לא הרגשתי כלכך לבד.

שבוע 37+6 אין לי הפרשות בתחתון אבל כשאני עושה פיפי אני רואה כמו הפרשה מימית ירוקה/לבנה זה יכול להיות מהפקק הרירי?

שבוע 13 רק עכשיו מתחילה לפול עלי העייפות והעצבים של תחילת ההריון מזה הזוועה הזו ,הריון שני בהריון ראשון היה לי בהתחלה

שלום לכולן, אני בשבוע 8, (נקלטתי בתחילת ספטמבר ב"ה). בחודש יוני הייתי שלילית ל-cmv גם מבחינת igg וגם igm. שבוע שעבר עשיתי שוב בדיקה ויצא לי igg גדול מאחד ו- igm שלילי. כלומר מתישהו נדבקתי.. יש דרך לדעת אם זה היה לפני ההריון או בתחילת ההריון?