באיזה שבוע סיפרתן בעבודה? (או לפחות למנהל/ת?) אני עם בחילות של החיים ועייפה וממש רואים עליי וכל אחד כבר שואל אותי מה קורה ואם אני בסדר. מה גם שאני עישנתי לפני ומן הסתם הפסקתי עכשיו.. ברור שאני לא חייבת הסברים לאף אחד , אבל אני מרגישה שממש מסתכלים על כל דבר ואני נדחקת לפינה 😓 ואני רק בשבוע 8!

לא יודעת כמה זה קשור כאן אבל אין לי מקום אחר לפרוק ולהתייעץ. כותבת את זה בלב כבד ושבור אשמח לעזרה. נשואה 4 שנים אבל המון שנים אנחנו יחד וכל החיים סמכתי על בעלי בעיניים עצומות. לא אפרט בדיוק איפה בעלי עובד אבל הוא אחראי להחליט מי מתגייס לחברה ומי לא. עד לאחרונה היה מדובר בצוות של גברים בלבד. גיליתי שבחודשיים האחרונים הוא התחיל לגייס גם נשים ולא שיתף אותי בכך.. עד פה הכל טוב. לפני כמה ימים הצצתי לו בנייד (אחרי המון זמן שלא סתם מתוך סקרנות) וראיתי שיחות טלפון חוזרות מבחורה ספציפית שמצויין בשם שהיא מהצוות אבל לא הבנתי מי זו כי אני מכירה את כולם ולא ידעתי שיש נשים בצוות. נכנסתי לבדוק מי זו בוואטספ וגיליתי שהשיחה איתה נעולה. (לא ידעתי שיש אופציה לנעול שיחות בוואטספ!) נשבר לי הלב שבעלי נועל שיחות מבחורות בוואטספ שזה קו אדם מבחינתי. עשיתי הכל כדי לפרוץ את אותה השיחה, גילית שיש בניהם המון דיבור לאו דווקא בענייני עבודה בזמן שעם שאר העובדים הוא נמצא בסוג של דיסטנס. היא מסכימה לעצמה לשאול אותו שאלות גם באמצע הלילה והוא עונה ויש הרבה סתלבט בעיני השיחה אפילו הייתה על גבול הפילרטוט. דיברו כמעט בכל יום מאז שהיא גוייסה. התעצבנתי ממש פתחתי את זה איתו ביפה ושאלתי מה הסיבה שהוא גייס נשים ולא שיתף אותי, מה הסיבה שהוא מנהל איתה שיחות ומה הסיבה שהצאט איתה נעול. הוא ישר התחיל להתלהם ויצא עליי שחיטטתי לו בטלפון..🤦🏾‍♀️ אמר שאין כלום מעבר הוא גייס כי חייבו אותו והוא נעל את השיחה איתה ועם עוד נשים כדי שאני לא אראה שהוא מגייס בנות ואתעצבן על זה. לא היה מעבר אבל הדבר היחיד שיושב עליי כבר כמה ימים הוא שאני מרגישה בגידה באמינות. אני לא יכולה להסתכל עליו,אנחנו רק רבים מאז אני לא יודעת מה לחשוב ומה לעשות. האם אני מגזימה? מה דעתכן בנושא ואיך הייתן פועלות במצב כזה? אשמח לעזרה.