עצבים בהריון:( בעלי מתחילת ההריון פשוט out ! מעצבן בצורה לא הגיונית (ובניגוד למה שהוא חושב לא זה לא ההורמונים!) הוא מדבר אליי פשוט מגעיל (הוא מנסה להיות מצחיק אבל בתכלס פשוט פוגעני) לא עוזר לי בבית, מפחיד אותי לחשוב מה יהיה אחרי הלידה כשכל הבית ותינוקת עליי...וזה גם לא החלק שבאמת נורא, אני כל כך מודאגת מהעצבים..ומההשפעה שיש לזה על הקטנה שלי, אני מטבעי לא בן אדם רגוע ואני כל כך מנסה וכל פעם שאני מתעצבנת באמת מתעצבנת אני אוכלת את עצמי שאני כבר מפשלת בתור אמא ובעצם פוגעת בה😢😢 זה אוכל אותי😔

מאוד מבינה אותך לצערי גם מרגישה באותה סירה :/// לי עוזר ללכת לאמא שלי היא מפנקת אותי באוכל טעים בתשומת לב אינסופית ובכל מה שאני צריכה... וזה מרגיע את העצבים מאוד אז אני מוצאת את עצמי הרבה אצלה לאחרונה.. וגם ניסיתי להסביר לבעל והוא מנסה להשתפר למרות שעדיין מביא לי את הסעיף ... תמצאי לך את המקום שלך שתוכלי להרגיע את העצבים זה באמת לא בריא לך ולא לפיצית שלך

האמת גם אני בורחת להורים...משתפת אותם..בוכה להם..מתפרקת וככהנרגעת..לפעמים הם בעדי לפעמים בעדו..תמיד טוב להקשיב למישהו צד ג..מה עשיתי לא בסדר מה הואעשה לא בסדר... אם לא הייתי משתפת הייתי משתגעת

מרגיש לי שמבחוץ תמיד הכל נראה יותר דרמטי, אני לא רוצה שהמשפחה שלי תשמור כנגדו את ההתנהגות הלא טובה כי ברור שהוא יודע להיות מדהים. זו הבעיה שלי אני חושבת יותר מדי עליו זה ברור לי, גם פה כשאני מתעצבנת אני לא חושבת עליי ובטח לא העיקר שזה על בקטנה שבדרך😣