בבקשה תסבירוווו ליייי!!!!!!!! בנותתתת אני לא מבינהההההה משו אחד!!! למה נשים שעוברות את שבוע 40 הרופאים כבר מתחילים להציע לדחוף זירוזים למה ?? (אני לא מדברת על זה שהעובר במצוקה אז חייב לתת) אני מדברת על מצבים שהכל בסדר ופשוט בכל זאת דוחפים לאישה זירוזים שיובילו אישה ללידה בדרך כואבת איטית ומייסרת מה זה כל הפיטוצין דחיפת בלונים פקיעות מים כאילו מה את עוף שעושים עליו ניסוי או בנאדם?? את בנאדם אז למה לא לתת לגוף להגיע לשם באופן טבעי הרי זה יקרה מתישהו אז תמתינו עוד יום יומיים לא יקרה כלום למה יישר לגרום לאישה סבללללל?? חייבת הסבררר כי כבר קשה לי לקרוא את הסיפורי לידה של בנות שמגיעות לביקורות ומציעים להם לזרז ולהתחיל לידה כואבת ומייסרת!!!

הלידה שלי התחילה עם מלא זירוזים ו4 ימים של אישפוז וסבל בגלל האטה אחת קטנה בדופק ואחר כך הכל היה תקין בדיעבד אם הייתי חוזרת אחורה הייתי נותנת לגוף ללדת חבד בלי לדחוף מלא זירוזים ועברתי מלא שלא השפיעו עד לבלון שזה סבל וייסורים!! למרות הכל מודה לה' על האוצר שקיבלתי ילדתי בסוף בשבוע 40+5 כשהבלון יום למחרת גרם לי לפתיחה של 4 ושוב אני איתך זה סבל הגוף יודע ללדת לבד!!

גם אני לא מבינה את זה, בהריון הראשון שלי לא כל כך הבנתי את המשמעות ילדתי בשבוע 41 אחרי ששכנוע אותי לעשות את כל הזירוזים האפשרים בסוף ילדתי במלקחיים אחרי שסבלתי שעות, עכשיו בהריון שני עוד יומים שבוע 40 למרות שאני כבר מתה ללדת וקשה לי לא מתכוונת לעשות שום זירוז מחכה לזמן שיעשה את שלו, אני חושבת זה נובע בעיקר מחוסר הידיעה בלידות הראשונות עד כמה זה באמת גורם סבל ולידה קשה כל הזירוזים

בתור מישהי שעברה זירוז זה לא היה נורא כל כך ממש יש לי חוויה טובה מהלידה שלי.. אולי יש עניין בזה שהייתי מוכנה אליה נפשית וגם ההחלמה שלי הייתה ממש מהירה לעומת זאת גיסתי ילדה רגיל בלי זירוזים ולידה ממש מהירה אבל הייתה לה חוויה ממש טראומטית וסבל מטורף והיא חזרה לעצמה בערך רק 3 שבועות אחרי הלידה שאני החלמתי תוך כמה ימים

בחיים אני לא אשכח את הצירים של הלידה הראשונה שלי. קיבלתי זירוז בשבוע 41+5 ואני לא חושבת שזה כאב שאפשר לסבול, התחושה היא שהנשמה תכף יוצאת. אם אין מצוקות ממליצה לחשוב פעמיים לפני זירוזים למיניהם בייחוד שידוע שהצירים שהם צירים מלאכותיים הרבההה יותר כואבים והפתיחה לפעמים מתקדמת מהר בבום ולא מספיקים לקבל אפידורל. לדעתי רוב הלידות בכלל מגיעות לשבועות האלה רק בגלל חישוב לא מדויק של גיל ההריון כבר מההתחלה כי אין באמת שום דרך לדעת את היום המדויק כי ההעברות יכולה לקרות בטווח של כמה ימים מיום קיום היחסים. בקיצור... אל תלחצו מכל מה שהרופאים אומרים לכן ומפחידים..

הרופאים לא רוצים שנגיע לשבועות מתקדמים כי יש מחקרים שבשבועות כאלה הסיכוי לנזקים לעובר ולאם עולים בכמה עשרות אחוזים. מדברת על אחרי שבוע 41

הכל בסדר זה נפלא ויפה אבל רוב הסיכויים רוב רוב שעם לא התפתחה לידה עד שבוע 41 היא גם לא תתפתח .. והרופאים לא רוצים שתגיעי למצב של הזדקנות שלייה שלא מעבירה חמצן חלילה לעובר עדין לעבור זירוז ( גם אני עברתי ולא היה כל כך נורא ) ולא לקחת סיכון ולו הכי קטן שמשהו יקרא לאוצר הזה . ולא חסר נשים שחשבו שהם יותר חכמות ולצערנו העובר היה ללא דופק בשבוע ממש מתקדם..

השלייה מזדקנת גם ולפעמים יש צורך לעזור לגוף להתחיל לפתח תהליך לידה. כמובן שאין כמו התפתחות טבעית אך לפעמים יש צורך בהתערבות רפואית

רוב הבית חולים לא מצעים זירוז בשבוע 40. רק החל מ 40+6 אבל אישה שהגיע ל 40 והיא מעצמה רוצה זירוז כי קשה לה וכואב לה וכל זה אז לפעמים כן נותנים

לי המליצו על זירוז לא דחפו לי את לא חייבת להסכים.. הקו האדום הוא 41+5 ואני הגעתי אליו חחח בדיעבד אני די מצטערת שחיכיתי עד הסוף יכול להיות שאם הייתי עושה זירוז בשבוע 40+ אז לא הייתי מגיע ל24 שעות בחדר לידה עם צירים מהגהינום ובסוף קיסרי חירום.. בשלב שאני הייתי זה כבר היה יותר מדיי..

שובל אני הגעתי לבדיקה שיגרתית בשבוע 40 בול ובמוניטור הייתה האטה קטנה בדופק חתמתי על סירוב אישפוז יום למחרת חזרתי בשביל השקט הנפשי והכל היה תקין לטענת הרופא הציע לזרז כי הוא לא חושב שהתינוק צריך להיות בפנים כי הוא מימלא בשל לצאת החוצה.. בשבוע 40+1 התאשפזתי דחפו לי כל מיני זירוזים כמו פרופס, ציטוטק בלון שהרופאה לא הצליחה להכניס ורק בשבוע 40+4 מיילדת דחפה לי בלון וגרם לפתיחה של 4 יום למחרת סבל וגיהנום עברתי עם הבלון בלילה צירים של אלייסטר וזה גם עיכב לי את הלידה ילדתי רק ביום שבת ב7 וחצי בבוקר הייתי בחדר לידה מיום שישי בשעה 11:30 עם פתיחה של 4 שבקושי התקדמה..

3 וחצי שעות אני רק לוחצת יצאה לי הנשמה עד שהוא יצא..

מעיין גם אני עשיתי זירוז בגלל האטות בדופק זה יכול להיות מי מליון סיבות אבל תכלס .. תקחי סיכון? זה לא קל גם אני עברתי בלון , פיטוצין , אפידורל שלא השפיע .. יומיים של צירים חזקים ובכל זאת אני יעשה את זה שוב ושוב ושוב רק כדי לדעת שהנסיך בסדר. אין לרופאים שום אינטרס לדחוף זירוז עם הם יגידו לך שהכל בסדר ומחר מחרתיים לפלוני לא עלינו התינוק ללא דופק יאשימו את הרופא ... תחשבי גם על הצד שלהם ..

עם תבדקי את זה לעומק תראי שעשו מחקר מקבוצה של נשים שעברו את שבוע 41/40+5 ורובם 75% לא ילדו באופן טבעי והיו צריכים כבר התערבות רפואית אז למה לחכות לשבוע 41 שהתינוק כבר 4 קילו ויש לחץ הרבה יותר גדול כבר שיצא החוצה וככל שהתינוק גדול בסיכוי להקרע יותר גדול ..

לא אמרתי שיש מקרים שמצריכים התערבות רפואית כגון זירוזים אבל במקרה שלי ספציפי בהרגשה שלי סתם דחפו לי זירוזים לא היה משהו חריג עובדה שבמוניטורים שבאו אחריו הכל היה תקין ופשוט לא נתנו לי ללדת טבעי בלי לדחוף לי דברים יש לי עוד נקודת מבט שזה לטובה ובאמת מזל שעשיתי את הזירוזים כי הוא נולד 3680 קילו של אהבה אם הייתי מחכה הוא היה שוקל יותר ואני בספק אם הייתי מצליחה ללדת אותו טבעי.. יצאתי עם תפרים וחתך (כמעט עשו וואקום) לא וויתרתי לחצתי בכל הכוח בקיצור מודה לקדוש ברוך הוא על החוויה זה לא קרה סתם בורא עולם דאג שאעבור את זה ולא יותר גרוע! ככה אני מאמינה 🙏

בסוף הכל לטובה אין אין!! גם שלי שיהיה בריא נולד 3500 ואחרי שעה ומשהו של לחיצות גם היה קצת האטות פתאום כל החדר רופאים אמר לי הרופא עם את לא יולדת תוך 5 דק ואקום נתתי את כל כולי אחרי 25 שעות בחדר לידה ללא אוכל ללא שינה וללא אפידורל ובסוף יצא לבד ויצאתי ללא חתך אחד .. ב״ה

ברוך ה' 🙏