מתוסכלת אני יודעת שאני לי בכלל מה להתלונן ובטח דלא לבכות אני בהיריון שבוע 10 ואני עובדת 8.5 שעות ביום עם נסיעות ברכבת שהיא עם עיכובים בזמן האחרון ואני מוצאת את עצמי עומדת בחזור כל הדרך זה מתיש זה כואב ברגליים ואני חוזרת עם רגליים נפוחות כואבות ועם תסכול פשוט לא בא לי לעשות כלום לא להתאמן לא לראות חברה ובטח שלא ללכת לראות את המשפחה (אחיינים וכו׳) זה מתסכל אותי על סך בכי אני יודעת שאומרים שהשליש הראשון הוט קשה אבל לא חשבתי שיהיה כלכך קשה

זה היריון ראשון שלי

צודקת שקשה לך זה שיא הקיץ והעומס ברכבות באמת מזעזע.. תתנחמי בזה שתכף יעבור השלב של העייפות הקיצונית הזאת ובינתיים תנוחי כמה שאפשר. אני בשלב הזה אחרי העבודה אכלתי וישנתי עד הבוקר..

אני מגיעה ישר לאכול להתקלח ולנוח מקווה שזה יגמר מהר השלב הזה

יעבור מהר.. יהיה טוב גם אני הרגשתי נורא בהריון הראשון.. לא חשבתי שזה יגמר.. הייתי בוכה כל היום מרוב הקאות ובחילות.. ואם לא זה אז סתם הרגשה מגעילה ועייפות ואין חשק לעשות כלום.. ואז זה לאט לאט משתנה ומרגישין שוב חיוניות ואפשר לחייך שוב לעולם..

מתי זה קורה:/

לקראת סוף שליש ראשון.. שבוע 15-16

בע״ה ממתינה לזה

תודה על העידוד

תנסי לשים את הרגליים קצת מוגבהות.. ושהבעל קצת יפנק במסאז עדין.. בהצלחה!!!

הריון זה לא דבר קל, לא בהתחלה לא באמצע ולא בסוף. מאוד קשה לשמור על השגרה שהיינו רגילות אליה לפני, להמשיך לעבוד כל כך הרבה שעות ולנסוע בתחבורה ציבורית... לא פשוט בכלל

גם אני בתחילת ההריון ישנתי כל הזמן , הייתי מותשת ועייפה וזה היה בינואר, מתארת לעצמי שעכשיו לא הייתי יוצאת מהבית .. זה עובר לקראת השליש השני תתעודדי 🙏🏽🙏🏽

תתעודדי עוד יותר שסוף ההריון הוא לא בקיץ.. סיוט של עולם לסחוב חודש שמיני תשיעי באוגוסט (בשתי ההריונות יצא לי ככה)

מסכימה עם בת חן

צודקת זה יוצא מרץ אז יש מזג האוויר אביבי :)