התייעצות לגבי חמות : אשמח שתאמרו לי את דעתכן הכנה- אני ובעלי גרים בצפון באותה עיר עם חמותי, וההורים שלי גרים בדרום. בגלל שזאת לידה ראשונה, רציתי להיות קרובה להורים שלי לתקופה של אחרי לידה, בערך שבועיים ולחזור לצפון. ילדתי בדרום, ההורים שלי והאחים שלי באמת ליוו אותי, היו ביום של הלידה וגם באו לבקר אותי בבית חולים בימים שאחרי. מהמשפחה שלו אף אחד לא הגיע כי זה מאוד רחוק להם. ובכל הימים שהייתי בבית חולים בעלי היה איתי בלי הפסקה, תמך בי והכיל בהכל. כשהשתחררנו מהבית חולים לבית של ההורים שלי, אמא של בעלי אמרה לו שהיא כנראה תבוא לראות את הנכד עוד כמה ימים, ואולי תישאר לישון אצל ההורים שלי. סידרנו לה חדר, פינינו משם דברים שיהיה לה נוח, היא הגיעה בלילה והייתה איתנו בחדר עד שהלכנו לישון. במשך יומיים היא הייתה אצל ההורים שלי, באה איתנו לבדיקות, הייתה איתי בחדר כשהנקתי, ההורים שלי הכינו לה לאכול וכו' ואני פשוט הייתי בשגרה עם התינוק, הנקה, השכבה, החתלה וחוזר חלילה. לעיתים היא גם זרקה כל מיני עצות לגידול התינוק גם אם הייתי צריכה להגיד שאני לא דוגלת בהן, לא ייחסתי לזה יותר מדי חשיבות. במהלך הימים שהייתה אצל ההורים שלי לא התייחסתי אליה ביותר מדי התלהבות, זה היה מינימלי, לא התעסקתי בלארח אותה- יש לציין שבמשך שבוע וחצי היא גרה אצלינו בבית שלי ושל בעלי בצפון כי היא רבה עם הבן זוג שלה והיא לא התקשרה אליי או ביקשה ממני לישון שם אלא ביקשה דרך בעלי וכמובן שהסכמתי עד שיסתדר להם. כשהיא הלכה בחזרה לצפון, היא התקשרה לבעלי לשאול איפה יש מצעים כדי להחליף למיטה שלנו ואני פתחתי מול בעלי שאני מרגישה שעובר פה גבול מסויים. בתגובה הוא הפתיע אותי ואמר לי שכשהיא הייתה אצל ההורים שלי גרמתי לה להרגיש לא רצויה, לא כיבדתי אותה, התייחסתי אליה כאוויר, לא שאלתי לשלומה והייתי צריכה להיות יותר מארחת כי מדובר בבית של ההורים שלי וזו סיטואציה לא נעימה לה. אמרתי לו שאני זאת שלא מכבדים אותה, שגרים לה בבית מבלי לומר כלום, שבאים להיות כמה ימים איתה באותו חדר, שאני זאת שאחרי לידה, עם כאבי תפרים, חוסר שינה, כאבים של הקטטר, הורמונים וכו' ואותי צריך לשאול לשלומי ואותי צריך להכיל. הוא אמר שאם זה היה ההיפך הוא היה מארח את ההורים שלי בכבוד וטען שהם באו לבית חולים כל הזמן ושהם באים עכשיו לבקר כל יום והוא זה שסופג את כל זה. אשמח לשמוע דעות, אולי אני מפספסת משהו.