אני רואה פה פוסטים על זוגיות ויש דברים שאני תופסת את הראש איך הבעלים מתנהגים ככה איזה גועל נפש ואז אני מתסכלת על שלי ורואה כמה שהוא לא כל כך רחוק. התחתנתי עם גרוש פלוס 2 ואת האמת הייתי אופטימית או אפילו נאיבית בגילי המופלג האמנתי שאני מסוגלת לצלוח את זה יצאנו חודש ומיד נכנסתי להריון ובטן טרח חתונה בום טרח עוזבת את עיר מולדתי ועוברת לגור איתו ומגדלת את הילד שלי ואת הבנות שלו בטירוף מצאתי עבודה פתאום הריון שני ואני פתאום קולטת כמה ויתרתי על עצמי כמה הלכתי רחוק , והוא בכלל לא מעריך דבר מזלזל עושה מה שמתאים לו ונוח לו חובות מפה עד תיאלנד מביא את הבנות מתי שרק מתחשק לו לא מתייעץ איתי על כלום בוחר רהיטים לבד הביא אותי למקום שבו אני בחורה עצמאית מגיל 0 לאישה נשואה חסרת קול חסרת יכולת בכלל לדבר ויתרתי על עצמי בשביל שהיה לבן שלי אבא והיום אני מוצאת את עצמי מתוסכלת כאובה עצבנית שונאת אותו מצטערת שעזבתי את המשפחה שלי חברים עבודה הכל כדי להיות לידו ולחזק אותו פתחתי כבר תיק ברבנות וסגרתי אותו כי אני כבר בהריון מתקדם הייתי חייבת לפרוק כל כך קשה לי להיות פה לבד. אחרי הלידה אני חוזרת לאמא שלי מקווה לטוב בנות אל תמהרו להתחתן בטח לא עם גרוש פלוס זה סיוט מכל הבחינות תהיו חכמות ותבחרו טוב טוב את הבן הזוג שלכם כי בסוף זה רק את והוא . חשבתי שהוא אוהב אותי ויעשה הכל שלא הרגיש לבד אבל אני פשוט מתוודה פה היום זה רחוק מזה שיהיה לכולנו בהצלחה נשים אנחנו חזקות ומלאות עוצמה