החיים שלי נעים בין רצון למות לבין למות מהחיוך שלו גם אם זה מתוך רפלקס נעים בין רצון לישון בכל רגע נתון לבין להבין שאני אשן כנראה רק בגלגול הבא נעים בין חיפוש שניה של שקט לעצמי לבין לחשוב כל הזמן מה קורה איתו בין רצון להיות לבד לרגע, בלי לחתל, להאכיל, לקלח, להשכיב, להרגיע, לשחק ולהעסיק לבין לחשוב מתי ההאכלה הבאה ומה יש עוד לעשות עד שיתעורר החיים שלי נעים כרגע בין אלף ואחת תחושות שונות שכולן לגיטימיות, אני יודעת. בין הרצון למצוא את עצמי בתוך כל הטירוף הזה שאני חיה בו שלושה שבועות. זה קסם, זה פלא. הוא נס אחד קטן וגדול ביחד ואני מודה לה׳ על זה כל רגע! צריכה להזכיר לעצמי להודות עליו כל רגע. אבל יחד עם זאת אני מודה שקשה לי. קשה לאבד את עצמך, קשה לדעת שאת בעדיפות שניה וזה מתבטא כל כך חזק בשלב הזה של הגידול שלהם. קשה לדעת שאם יש לי פיפי אני צריכה לתזמן עם הבכי והשינה שלו. קשה קשה קשה. עוד אלף פעם עם עוד אלף דברים שאפילו לא אמנה. אוהבת אותך נסיך שלי, אל תיקח את זה אישית זה רק שלב וזה עובר. מקווה!