אני אחרי לידה ראשונה, אמנם טבעית אבל לא הייתה לי פשוטה, והייתה עם פשלה של רופאים שניסו להוציא שליה ובסוף הסתבר שלא הוציאו הכל. עם המון חששות לקראת הלידה הבאה ואני מצד אחד לא רוצה הפרש כזה גדול מצד שני לא בטוח מרגישה מוכנה עכשיו לילד/ה נוספים.. איך אתן ידעתן שאתן מוכנות לזה?

אני אחרי קיסרי חירום, אחרי הלידה לא רציתי עוד ילדים בחייייים, לא הייתי מוכנה שבכלל יגידו לידי את המילים "הריון" או "לידה" או שחלילה מישהו ירמוז על עוד ילדים אי פעם. ועכשיו הכי בא לי בעולם (צריכה לחכות בגלל הקיסרי). אבל תחכי שיגיע הרגע שתגידי לעצמך שבא לך עוד הריון ועוד לידה בשביל עוד אוצר קטן, אז זה יהיה הרגע הנכון.

למה הכוונה צריכה לחכות בגלל הקיסרי?

אני מחכה לפחות שנה מהלידה הראשונה שלי, שלא היתה וואו, אבל גם לא טראומטית מידי... כאילו כן ולא... לא היו לי סיבוכים רפואיים, אבל כן הופתעתי לרעה מעצמי 🤷🏽‍♀️ בכל מקרה, אני מהתחלה אמרתי שאני מחכה לפחות שנה בשביל לתת לגוך שלי להחלים, שהכל יחזור למקום, שאני איזק את כל השרירים ורק אז להכנס שוב להריון... הרי אנחנו מביאות ילדים לא במחיר של לפגוע לעצמנו בגוף...

אחזק*

צריך הפרש של שנה עד שנה וחצי לפחות בין לידה קיסרית עד ללידה הבאה

שמרתי שנה שלמה , כל הזמן לחצו עלי הסובבים אותי ואמרתי שאני לא מוכנה , לא נפשית ולא פיזית , גם רציתי לתת את כל כולי לתינוקי שלי לפחות בשנה הראשונה אחר כך אלוהים גדול , ואז אני ובעלי התחלנו לדבר על זה שאני רוצה עוד אח או אחות לילד שלנו שלא יגדל לבד הרגשתי הרבה יותר מוכנה הורדתי את המדבקות ( אמצעי מניעה ) וברוך השם ניקלטתי מהר ועכשיו נותר רק לחכות 🙌🏼😄

הילד שלי בן 2 וחמישה חודשים ואני בהריון ולא יכנון בכלל

לא תמיד זה נתון להחלטתנו... נכנסתי להריון 4 פעמים בלי תכנון מראש מתי אני רוצה ואיך וטוב שכך כי כנראה הייתי יוזמת הפרשים גדולים... ועכשין ישלי 4 צמודים והם כאלה חברים טובים ואני רואה כמה הם נהנים וגם רבים וחופרים.. אבל מאושרת בשבילם (: