הריון ראשון, לא צעירה.. 34.. הבטן שלי מרגישה לי בפער גדולה לעומת מה שרואה מהצד על אחרות.. אני חןדש חמישי.. ויש לי בטן של חודש שביעי .. משפטים כמו ״ואי אצלי בחמישי עוד לא ראו שהייתי בהריון״ מורידים אותי , יןדעת שיש גם ככה וגם ככה אבל עסוקה בהשוואות, כולן נראות לי שוות יותר .. מרגישה כמו ההריוניות האלה שדואגים להגיד להן שנראית טוב כדי שלא יתבאסו אבל מאחורי הגב אומרים כמה היא באמת גדולה לחודש הריון, ואין לי ככ שליטה בזה ברור לי שזה המבנה שלי והגוף שלי וגם יוותר מהכל חשוב לי שתהיה בריאה ושלמה שם בפנים , אבל קשה לי שלא לעשות השוואות.. שלא לקנא באלו עם הבטן הקומפקטית המוגדרת.. שלי מתחברת ביחד עם הצדדים והגב ואני גוש אחד גדול, ובא לי להרגיש טוב.. בא לי להרגיש הריונית שווה. זה בא והולך ויש רגעים שעפה על עצמי.. ואז בערב שהבטן עצומה אני מסתכלת ואומרת לעצמי ואי אני ענקית ומתבאסת. קורה לי הדבר הכי הזוי וזה לראות פוסטים של אנשים שמספרים על הריון ואני אשכרה מקנאה כאילו לרגע שוכחת שאני בעצמי בהריון.. רק כי זה נראה יותר סקסי או יפה .. זקוקה רק לתמיכה ותגובות של רק הבריאות חשובה פחות רלוונטיות כאן ותחסכו ממני כי ברור לי שזה מה שחשוב.. אבל אני בן אדם ומותר לי גם להרגיש מעבר

אהובות חייבת את עזרתכם אני אחרי התקנה של התקן עברתי אחרי הלילה הראשון עם בעלי התחילו לי כאבים בבטן התחתונה חשוב לציין שאני כמה חודשים אחרי לידה וזה פעם הראשונה שלי איתו מישהי הייתה במצב כזה כאבי ציר / ווסת