מתי סיפרתן למשפחה??? סיפרתם אחרי השקיפות? לפני? אחרי הסקירה לפני? לדעתי אפשר להמתין עד אחרי הסקירה שברוך השם הכול בסדר.. מה דעתכן

לידה שנייה, באיזה שבוע ילדתן? אמרו לי שבלידה שנייה לא מושכים כמו בלידה ראשונה זה נכון? אני בשבוע 38 חוץ מצירים במהלך היום וקצת התקשויות אבל לא משהו קבוע אין כלום 🤦🏻‍♀️🤦🏻‍♀️ לידה ראשונה ילדתי בשבוע 40+3 אז רציתי לדעת אם בלידה שנייה מושכים פחות.. כמובן שזה אינדיבידואלי אבל עדיין..

בנות אתמול האחות לווי הריון אמרה לי לשתות כל יום 2 כפיות של קינמון כי זה טוב למי שיש סכרת וזה מוריד משו בדם לא זוכרת בדיוק מה אמרה , אבל בתכלס קינמון לא מזרז לידה?

ניתוח קרב היי בננות נשאר לי 13 ימים לניתוח מתרגשת , קצת חוששת ובעיקר לחוצה שלא הספקתי הכל שתפו אותי בהכנות שלכן ללידה

הרגע הזה שמהשניה שקמת את רק מחכה שהקטנה תחזור לישון כדי לעלות איתה הריון שני מעייף 😴😴😴

שבוע 38+5 אוי התסכול 😩😩😩 החוסר יכולת לישון, הציפייה והחוסר וודאות! אתמול לא יכולתי לישון, מצאתי איזו תוכנית טראש בנטפליקס ונהנתי ממנה כל רגע, משכתי עד אחת בלילה שאוכל לישון טוב... יש לי צירים משני שעבר שלא מתפתחים לדבר האמיתי עדיין, ולפעמים כשהבטן מתקשה כל האיברים שלי נמחצים והקיבה כואבת, וכמובן שהצרבות חוגגות 🥺 אפילו המבורגר אכלתי חצי בשביל לא להתפוצץ (עלק משמינים הכי הרבה בחודש תשיעי), הלכתי לישון ובעלי ישב עם הלפטופ במיטה, באיזהשהו שלב אמרתי לו שאני מנסה להרדם ושיסגור או שילך לסלון, הלך לסלון, וכשהוא חזר כעבור לא יודעת כמה זמן, העיר אותי בטעות ואז הצרבות חגגו ושוב לא הצלחתי לישון, אוףףףף איזה תסכול, גם ככה ישנה בחצי ישיבה שלא יעלו לי המיצי קיבה והצוואר שלי מסכן, אבל העיקר לישון, לא? אז בקושי ישנתי, לא רוצה להשתמש בימי מחלה, כי אני עובדת מהבית ממש באיזי, וכם בארה"ב ככה שזה עובד פה אחרת, לא לטובתי.. בקיצור כ"כ רוצה להתעורר כבר מהסיוט הזה ולהיות אחרי, עם פוצקי בידיים שלי ולא לישון כי הוא רוצה לאכול ולא כי אני מרגישה שאני הולכת להתפוצץ... אמא שלי ואחותי ילדו רק בשבועות מתקדמים 40/41, אפילו כשניסו עם כל מיני זירוזים טבעיים (מדרגות, סקס וכו') אז למה אמא שלי מתעקשת שאני אנסה גם? להן זה לא הצליח, אז למה שיצליח לי? למה לזרז כשהגוף והתינוק לא מוכנים? יצא כישצא, אני רק יכולה להמשיך לפנטז שהיום זה יקרה 😅 כנראה שגם ככה יהיה אצלי, מתוסכלת ועייפה וכאובה, זהו פרקתי, סליחה על המגילה של התסכול...