שבוע 5 היי הגיוני שאני בכלל לא עייפה הרוב ערב וקמה ממש מוקדם ואין התלהבות של אוכל .

אשמח לעידוד הריון ראשון, כמעט בחצי הדרך... לא מתחברת למצב של הריון בכל מיני היבטים... איך שאני נראת, מה מותר מה אסור, תופעות לוואי למיניהם...לאחרונה גם סובלת מיובש בנרתיק ככה שהיחסי מין ממש מבאסים...יודעת שיש חומרי סיכה ובטוח שאנסה אבל זה רק נותן תוספת למצב רוח המדוכדך..רק חושבת איך כבר מגיעים לסוף שאוכל להיות שוב אני ואז אני נזכרת שרצינו שניים וכמה שיותר מוקדם🤦🏻‍♀️...לא רוצה להכנס למצב של דיכאון חס וחלילה וכן רוצה לשמוח ולהמשיך לנהל חיים רגילים למרות ההריון אבל הכל ממש מבאס אותי...אין לי מה ללבוש, מרגיש לי שהכל מכוער עליי, הבטן עוד לא יצאה לגמרי והיא נראת כאילו השמנתי ברמות, השינויים של הגוף בכלל מפחידים אותי.. המוגבלות בכל מיני דברים פיזיים בגלל הבטן שהולכת וגדלה מבאסים ומעצבנים אותי ברמות...ואני עוד יחסית לאחרות ששמעתי לא סבלתי מהקאות ודברים כאלה ומרגיש לי שכל הבאסה שלי נובעת מחוסר ביטחון בעיקר בנראות ודפקה שלי של תמיד לשלוט במה שאני עושה בלי להיות מוגבלת...מרגישה ששני הדברים האלו נלקחים ממני לאט לאט ולא יודעת איך לצאת מהמצב רוח הזה...

צריכה תמיכה והכוונה לא קשור לזוגיות אבל יש לי חברה שנתתי לה את החיים ואת הנשמה ולא רק שהיא לא מעריכה היא הסבירה לי שהנתינה שלי מעיקה עליה והיא לא רוצה קשר יום יומי (כשהיא במשבר היא שורצת אצלי ואני לא אומרת מילה) אני נשואה פלוס 3 והיא רווקה אני גמורה מזה ולא מצליחה להרים את עצמי איך זה הגיוני שעשיתי לבן אדם רק טוב (אגב היא כל הזמן אומרת שאני באמת עושה לה רק טוב) ופתאום לקבל ממנה כזאת סטירת לחי אני רק בוכה מאתמול זה קשר יום יומי של הרבה שנים מה יכול לעזור לי?? פליזזז תנו לי כוחות

היי בננות, על איזה עגלה אתן ממליצות?

גילו בסקירה מוקדמת אגני כליה קצת מורחבים אצל העובר...זה נפוץ או שאתחיל להילחץ?

ברישום ילודים בבית חולים, אני כבר צריכה להחליט מה השם של הילד?