אני מרחמת על התינוקת שלי, היא גדלה לתוך צעקות ומריבות. בעלי "מתקשה" לטענתו לעזור כי כשהוא חוזר מהעבודה ואמור לעזור איתה אלו הרגעים שהיא הכי ערנית ובוכה, אפילו שכבר קיבלה אוכל, הוחלף חיתול וכו היא יכולה לצרוח שעות (בת 4 שבועות). אני מבקשת שיהיה איתה כמה שעות שאוכל להשלים שינה, ואמשיך בלילה, אז הוא מעיר אותי על כל שטות. היום הוא פשוט העיר אותי אחרי שעתיים שם לי אותה בידיים ואמר שאקח אותה כי הוא לא יכול איתה יותר. היא בכתה בלי סוף. כשרבנו הוא תירץ שהוא עדין לא בשל כנראה ושאני רציתי להיכנס להריון (הוא "רק" זרם..). ושאני צריכה לטפל בילדה כי "הוא מביא את הכסף" כרגע, והוא מתנער מכל המטלות בבית שצריך או שלא הספקתי כי הוא עייף מסכן סיים יום עבודה. ומה שיש מול עיניו זה הפלייסטיישן. ושאני אוציא את הכלב כי הוא הולך לאט ואין לו סבלנות אליו, ואני בחרתי שיהיה איתנו. אין לי כוח יותר וזה לא פייר כלפיה , לא יודעת מה לעשות
זוגיותזוגיות
💬21 תגובות

תגובות (21)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי4 בינואר 2022 בשעה 00:26
.
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי4 בינואר 2022 בשעה 01:19
מאמא לגור אני לא ממש מסכימה.. הוא אבא שלה בדיוק כמו שהיא אמא שלה. גם אני כשבעלי לוזר מהעבודה מבקשת ממנו להתקלח להתאפס על עצמו כדי שיוכל להיות איתה ואני אכנס לישון ואמשיך בלילה. הוא עושה זאת באהבה ודואג שיהיו לי תנאי שינה מושלמים (סוגר לי את הדלת, אם היא בוכה נכנס איתה לחדר אחר כדי שלא אתעורר). אנונימית אני במקומך יושבת איתו אחד על אחד ומסבירה לו בשיא הפשטות את מה שיושב עלייך. לא קל להיות לבד בזה. שולחת כוחות❤️
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי4 בינואר 2022 בשעה 02:41
וואי ניצן הלוואי כל האבות היו ככה, אני דווקא ממש מתחברת למאמא לגור
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי4 בינואר 2022 בשעה 02:43
באופן כללי לרוב העבודה שלנו האימהות הרבה יותר קשה מהעבודה שלהם (לפחות ב3 חודשים הראשונים). מנטלית ופיזית. ובמקרה שלנו בעלי קם ב9 יוצא ב10 מהבית, זה לא מוקדם בכלל, זה אחלה שחרור בשבילו לראות אנשים , יש לו זמן להפסקות, לפטפוטים, לאכול כמו שצריך, אפילו לנוח. בבית לעומת זאת זו מלחמת זמנים לא פתורה, שבין האכלה להאכלה לא באמת מספיקים לישון. הייתי מברכת כל שניה של שינה בלילה, כל נסיעה רגועה ברכב לעבודה, כל שיחה נעימה עם קולגה, ארוחת צהריים משותפת עם החברים, הוא לא סובל , זה שהוא "חוזר הביתה מהעבודה" לא תירוץ, אנחנו אלו שעבדנו קשה. ועוברות גם קשת רגשות והורמונים, אנחנו חייבות מנוחה, בשבילם המנוחה היא לצאת לעבודה. והילדה יכולה בכיף להיות בלעדיי כמה שעות. ובקשר למריבות, אני תמיד מבקשת בנעימים אבל דברים חוזרים על עצמם כמו מנטרה וכשזה נאמר כבר כמה פעמים ועובר גבולות אנחנו מתחילים לריב.

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך