הרמת ראש והעדפת צד הבת שלי בת חודשיים.. לפני שבוע היינו החיסון בטיפול חלב של גיל חודשיים.. עד אז היא באמת הייתה חרוצה מאוד בעניין הרמת ראש..והיה נדמה בבדיקה שיש לה העדפת צד..למרות שבבית לא שמתי לב לכך.. אני משתדלת לפחות כל יום 40 דק על הבטן.. וגם כשבעריסה אני עם קשקשן מגרה אותה ... מאז הבדיקה..לקחתי על עצמי לדאוג שהיא תתעסק גם בצד השני..ועכשיו נדמה שהיא פשוט שינתה את ההעדפה לצד השני..למרות שאני משתדלת שהיא תזיז את הראש לשני הצדדים..שמה לה גירויים כל פעם במקום אחר.. מרימה אותה כל פעם מצד אחר של העריסה. בנוסף, נראה שהיא נהייתה מעט עצלנית ומתעצבנת מהר כשאני מניחה אותה על הבטן.. אני ממש נלחצת לבעלי מתחיל לכעוס עליי שנהייתה לי אובססיה ולחץ מוגזם לכל מה שנאמר בטיפת חלב. מישהי מכירה את הסוגיה? יש לי ממה להלחץ? תודה רבה ושבוע טוב

סיפור הלידה שלי ושיעור קטן באמונה🙏🏻❤️ ארוך מאוד!! כל סוף ההריון שלי שזה בערך מחודש שביעי סבלתי מדלקות חוזרות בשתן שהתבטאו בחום גבוה ממש..לרוב לא הרגשתי שיש לי דלקת בשתן (ז״א זה לא היה מלווה בצריבה וכו) וככה הכל הסתבך... הייתי נוטלת זינט כמעט באופן קבוע ומרוב שהגוף כבר התרגל לאניביוטיקה היא כבר לא הייתה אפקטיבית. מתחילת שבוע 39 התחילו לי כאבים באגן בצד שמאל וזה היה לפעמים מלווה בצירים סדירים מאוד וחזקים. כל פעם שהלכתי למיון יולדות שיחררו אותי בטענה שאין לי פתיחה אז בתאכלס אין מה לעשות בכלל כל עוד אין פתיחה..ב25.12 אחרי שעברתי לילה ללא שינה מכאבים ברמה של צרחות קמתי בבוקר והלכנו למיון יולדות, שוב, שיחררו כי אין התקדמות ואין פתיחה. בערב שישי כבר העלתי חום של 39 מעלות והרגשתי שאני מאבדת את עצמי מכאבים כבר אבל התלבטתי מאוד אם לנסוע בגלל שאנחנו שומרי שבת וגם לא ניידים עם רכב שזה אומר שגם אחד ההורים שלי צריך לחלל שבת.. בסופו של דברהתקשרנו למוקד אחיות והם הפנו אותי למיון יולדות. הגעתי למיון יולדות לאחר כך הבדיקות האפשריות גילו שהדלקת בשתן הובילה כבר לדלקת בכליות והחליטו לאשפז אותי בהריון בסיכון עם אנטיביוטיקה דרך הוריד כל 6שעות ומשככי כאבים. לאחר שבת שלמה שבוע 39.6 שבה לא עצמתי עין מכאבים יום שבת התחילו לי צירים מאוד חזקים וסדירים שהובילו לפתיחה 1 רק בשעה 23:35 בלילה הייתה לי ירידת מים מקוניאליים סמיכים מאוד, באותו הרגע העלו אותי ישר לחדר לידה. ברגע שעליתי לחדר לידה לא הרגשתי צירים אלא רק את הכאבים מהדלקת בכליות והחום שרק המשיך. המיילדת חששה שהדלקת והמים המקוניאליים יפגעו בדרך כלשהי בעובר לכן הוחלט על זירוז. ביקשתי קודם כל לקבל אפידורל(באמת שזה לא כזה נורא כמו שכולן אומרות.צירים כואבים יותר!) לאחר האפידורל נתנו לי פיטוצין לזירוז.. במהלך הלידה האפידורל הפסיק את העבודה שלו וכל פעם הגיע מרדים לתת לי אפידורל ידנית בלי המכשיר שלוחצים עליו. בשעה 8:00 בבוקר התחילו לי כאבי צירים מטורפים ועוד פעם קראו למרדים שיתן עוד אפידורל רק שכבר הייתי בפתיחה מלאה והאפידורל לא אפקטיבי בכאבי לחיצות התחלתי ללחוץ בכל ציר, ללחוץ הכי חזק שאפשר ולנסות להתעלם מהכאב שמלווה בכך אחרי שעה וחצי של לחיצות החליטו לעשות לי לידת ואקום כי פשוט הגעתי לחדר לידה מותשת נפשית עם חום גבוה וכאבים ובלחיצות שלי לא היו מספיק חזקות. לאחר שחיברו את הואקום נתתי לחיצה אחת חזקה בכל כוח שעוד נותר בי והמלאכים הקטנה והטובה שלי יצאה אל אוויר עולם! באותו רגע הכל כולל הכל פשוט נשכח! זה לא מיתוס! רק שהלידה שלי לא נגמרה פה, צוואר הרחם נסגר על השיליה ולא הצליחו להוציא אותה לא משנה מה עשו. אחרי חצי שעה של ניסיונות להוציא את השיליה הוחלט לקחת אותי לחדר ניתוח ולהפריד את השיליה וליילד אותה. הגעתי לחדר ניתוח בהרדמה מלאה שבמהלכה איבדתי המון המון דם התעוררתי בהתאוששות כשיש מעלי 3 רופאים שלא מבינים למה הגוף שלי מגיב ככה (לא ידעו שאיבדתי ככ הרבה דם) לאחר בדיקת המוגלובין גילו שאיבדתי המון דם בלידה ובחדר ניתוח והתחילו לתת לי נוזלים ומנות דם. הכל היה מאוד טראומתי עבורי באותו רגע ולא הפסקתי לבכות הרגשתי שמנסים להלחם על החיים שלי ואני פשוט נמצאת בחוסר אונים,לבד בחדר התאוששות ולא יודעת מה קורה סביבי ומה קורה איתי בכלל! תוך כדי הדמעות שלא מפסיקות לרדת אני רק מנגנת לעצמי ״זה עוד שיעור באמונה,ככה בורא עולם החליט. תתעלי על עצמך״ במשך שבוע אישפוז עם מנות דם, אנטיביוטיקה, משככי כאבים ותפרים רק ניגנתי לעצמי שזה רק שיעור ובורא עולם לא היה מעמיד אותי במקום שהיה יודע שלא אצליח לעמוד בו. בסופו של דבר בהסתכלות לאחור הכל מתגמד ומצטמצם לאמונה אחת גדולה שהכל לטובה(!)וזאת ההתאוששות הכי טובה בעולם! אני מודה לבורא עולם על שהשאיר אותי בחיים ושלח לי שני מלאכים! הראשון-בעלי עטרת ראשי שבלעדיו לא הייתי מסוגלת לעבור אפילו לא מאום מההריון,הלידה וההחלמה! והמלאך השני-גאל-שרה שאחרי כל הסבל הביאה נחמה גאולה גדולה עבורי! ותודה לכן, שקראתם עד כה!

שבוע 40+4 עושים זירוז על משקל עובר קצת גבוה?

בחודש תשיעי וממש מפחדת מהקורונה.. אני אחרי חיסון שני ועוד לא התחסנתי בשלישי כי לא עברו לי חמישה חודשים ומפחדת נורא להסתובב עם כל ההדבקויות עכשיו ובלחץ גם מה יהיה אחרי הלידה .. איך אתן מתמודדות בהריון עם הקורונה עכשיו בחוץ?

שבוע 24, שליה קדמית , צריך להיות הרבה תנועות קצת לא יודעת כבר מה בסדר מה לא

היי אהובות💗 משתפת אתכן כדי להבין האם אני צודקת או שהגזמתי. אתמול "חגגנו" יום נישואין 4 שנים יחד ב"ה. אני בתחילת הריון מפוצצת הורמונים ויודעות מהזה ההתחלה בחילות הקאות וכו קשהה. שלשום שלחתי לבעלי הודעה בערב "יום נישואין שמח לנו" כדי שלא יקרה מצב שישכח וזה לא עזר, בערב הייתי עצובה וקצרה, שאל אותי מה הסיפור, אז הסברתי שכל אישה רוצה לקבל מבעלה איזשהו יחס ביום כזה ובפרט אני, שאני בתקופה קצת לא נוחה, הוא בתגובה:"לא הבנתי, למה את לא עשית לי כלום"? קיצור לא הגענו לשום מקום והלכתי לישון בוכה ועצבנית😥 צודקת?