אני בהתחלה לא הייתי בביות מלא עם התינוק וכל פעם שרצה לינוק הביאו אותו אלי לחדר. ההנקה הצליחה, והוא עד היום יונק בן שנה ו4. מעולם לא שילבתי תמל וגם לא שאבתי.

אני בארה"ב ואין כזה דבר ביות מלא, פשוט אם אני רוצה, אני שולחת אותו ל nursery (שהיה ממש ממול החדר שלי) אבל, התינוק רק יצא מהרחם, והוא צריך את אמא שלו, את החום שלך את המגע שלם את החלב שלך, לא שלחתי אותו לשם, חוץ מבדיקה אחת שלקחו לי אותו לחצי שעה וגם זה חירפן אותי, כי הייתי צריכה להיות לצידו... כל מקום שקראתי ממליצים להיוץ איתם... אלא אם כן האמא לא בבריאות מלאה (פיזית או נפשית) זו דעתי 🤗

תראי, אני כן נפרדתי מהבכור, והוא בכל זאת היה על הנקה מלאה מהרגע שנולד. (אלא אם כן נתנו לו בלי שידעתי) אבל את צודקת, מחקרים כן מראים שלהפרדה עלולה להיות השפעה לא טובה על ההנקה. בכל אופן, מבחינתי אפס הפרדה שעשיתי עם הילדים הבאים בתור היה חוויה מתקנת, בלי שום קשר להנקה. אם את יכולה תנסי כבר עכשיו לבקש עזרה, ממש לקבוע שיבואו כל יום לשעתיים שלוש לתת לך לישון. בעיניי תינוקיה זה לא מקום לאף תינוק, וכדאי לעשות כל מאמץ (מדברת על מאמץ של למצוא סידור לעזרה) להמנע מזה.

דרך אגב, בלידה הראשונה כשהילד היה בתינוקיה היה לי קשה ללכת לתינוקיה באמצע הלילה כשקראו לי להניק, לעומת הילדים שהייתי באפס הפרדה והם פשוט היו צמודים אלי. זה רק הקל עלי. וממליצה מאוד להכנס לאתר של אפס הפרדה (האתר הראשון שעולה, עם פילון) יש שם המון מידע