אני חייבת לפרוק.. בעלי ממש מגזים עם הפרזיטיות שלו. הוא לא עושה שום עבודות בבית ולא שותף פעיל עם הילד בכלום. הילד בן 10 חד' ואני בהריון בחודש שביעי בשמירת הריון בגלל הגב. אתמול זה כבר שבר שיאים.. הוא הזמין את החברים שלו ובנות הזוג שלהם לעל האש שבפועל אמר לי שהיו 2 זוגות הגיעו מלא חברים.. אני בקושי מצליחה לעמוד ולתפקד מהכאבים שיש לי בגב. עמדתי 3 שעות שיפדתי, הכנתי, טיגנתי והייתי בסוף הערב עם הלשון בחוץ. ובנוסף לזה הילד כל שניה התעורר לי בלילה.. וכמן שרק אני מתעוררת אליו. היום בבוקר הבית היה בלאגן, הכל כלים בכיור, הריצפה מלוכלכת, שירותים. קמנו יחד הלכנו סיבוב עם הילד ועם הילד של בעלי (בעלי גרוש לשעבר) כשהגענו הביתה ביקשתי ממנו עזרה שממש כואב לי הגב כי יש לי גם לבשל וגם לנקות וגם להיות עם הילד כל זה ואני גם בהריון חודש שביעי בקושי מצליחה לעמוד והוא מחליט שהוא הולך לישון כי הוא עייף (שתה אתמול) אני פשוט התפוצצתי ברמות ולא הפסקתי לצרוח עליו שקשה לי ויקום לעזור לי! עכשיו זה הגיע לשיא חדש האוכל בתנור ועם כל העצבים שהייתי עליו עדין בישלתי לשישי והוא כמובן לא מעריך משחק אותב לא מדבר איתי כי התעצבנתי עליו. האמת שזה מפוצץ אותי שאני זאת שכל העומס עליה והוא זה שכועס. במטבח שוב התפרץ וויכוח ליד הילד שלו ואמרתי לו שיתפוס את הילד הקטן כי התנור פתוח וזה מסוכן.. והוא מתעלם. פה כבר התפוצצתי באמת... אמרתי לו ככה אני חא ממשיכה ואני לא שיפכה שלו שיתנהג אלע ככה. והוא ליד הילד אומר לי אל תצעקי "יפלוץ" אמרתי לו שלא ידבר אלי ככה ושמבחינתי ככה אני לא ממשיכה. הוא אומר לילד שלו בוא נלך לאכל בחוץ.. אחרי שעמדתי ובישלתי וערכתי את השולחן.. אמרתי לו שאם הוא עושה את זה הוא הצטער באמת הפעם. כואב לי הכי בעולם כי הוא שם פס ואמר לי גברת אני לא ממשיך עם ההתנהגות הפלצפנית והמגעילה שלך. בקיצור כמה שאני מנסה להסביר לו כמה קשה לי בץ גם בעפה זה לא משתנה הוא פשוט לא עושה כלום בבית ולא עם הילד. אני פשוט כאובה פיזית ונפשית שבכלל הגבר שלי מרשה לעצמו לדבר ולהנהג אלי ככה.