תינוק בן שבוע על הנקה שואב לו נותנת בקבוק אכל כל ששעה 30 מ״ל כלומר 90 ב3 שעות ועדיין בוכה ששמתי אותו על הציצי אני רואה שהיא רעב ובאמת אוכל אולי החלב שלי לא משביע ?? יש דבר כזה? ברוך השם יש לי חלב
אמהותאמהות
💬6 תגובות

תגובות (6)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי31 בדצמבר 2021 בשעה 00:28
מוצץ אצבעות כן ומחפש, ואני מרוב שאני מותשת ולא יושנת טוב אני כבר לא יודעת אם באמת יוצא לו גרעפס
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי31 בדצמבר 2021 בשעה 00:29
ובקשר לגזים אולי גם כן באמת סובל מגזים, מה נותנים כדי להקל עליו? זכור לי שיש סמיקול אבל נותנים לפני כל ארוחה הבעיה שהוא כל היום על הנקה ישירות רק בלילה שואב
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי31 בדצמבר 2021 בשעה 01:44
תנסי לתת לו יותר כל פעם אני בהנקה בחודשיים ראשונים נותנת כל שעה וחצי שעתיים לינוק (לא יודעת כמות)
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי31 בדצמבר 2021 בשעה 05:57
30 זה ממש מעט. אם את כבר נותנת חלב שאוב, תני 60. זו כמות שנות ים לתינוק שנולד במשקל תקין.

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

רותחת ! היי בנות, אשמח לספר לכן מה עברתי היום בעבודה קודם כל כדי לפרוק ודבר שני כדי לשמוע מכן מה אתן הייתן עושות.. אז ככה: אני הייתי בטלפון עם אחת הלקוחות של המשרד ובו זמנית הייתי גם במייל כי הייתי צריכה להסביר לה מספר דברים. בעלה של הבוסית שלי הגיע לחדרי וביקש שכקום מיד מהכסא בשביל לעשות משהו באחת התוכנות שבמשרד, ביקשתי ממנו בנימוס שלא כרגע כי אני מדברת עם לקוחה ושימתין שאסיים. הוא מצידו לא חיכה דקה והתחיל להרים עליי את הקול שאקום מיד אז הרמתי עליו חזרה את הקול שכרגע מה שאני עושה זה יותר חשוב ושיחכה ושזה לא מעניין אותי. הוא יצא מהחדר , המשכתי לדבר עם הלקוחה ואז השיחה בינינו נותקה , הוא חזר לחדר והתחיל לצרוח עליי בקולי קולות כמו איזה בהמה שאני חוצפנית ושאני חושבת שמגיע לי הכל פה ושאני אתחיל להירגע ועןד ועוד צרחות , הןא כל כך היה עצבני שהןר התקרב מאוד מאוד לפנים שלי ממש הרגשתי עוינות מצידו כאילו עוד שנייה סותר לי על הלחי. אני כמובן רציתי להגן על עצמי אז צרחתי עליו חזרה והוא לא מפסיק לצעוק. אירגנתי את הדברים שלי בזמן שהוא עדיין צורח כמו בהמה, ואז נכמסה הבוסית שלי לחדר ושאלה מה קרה. ולמה אנחנו מתנהלים בצרחות, הוא המשיך לצרוח שאני חוצפנית ועוד ועוד דברים . אמרתי לה שאני הולכת לקחתי את הדברים והלכתי. כל הנסיעה הבייתה בכיתי כמו מפל , ורעדתי ממש מכל הסיטואציה.. הבוסית שלי בכלל לא יצאה אליי כדי לשמוע את הצד שלי כמובן שקודם היה לה חשוב לשמוע את הצד של בעלה. הגעתי הבייתה עדיין כולי בןכה ורועדת (זמן נסיעה של 45 דקות ברכב). וההודעה היחידה מהבוסית שלי הייתה שהיא מבינה שאני נסערת ושאני צריכה לשים את המחלוקות בצד ולחזור לעבודה. עוד לא החזרתי לה הודעה. יש לציין שאני בשבוע 32+5 וממש לא טוב לי בבטן כרגע.. בנות, מה אתן הייתן עושות? סורי על החפירה
הריון ולידההריון ולידה
💬18 תגובות