הבת שלי פשוט לא נירדמת לבד וזה כבר קשה מידי!! בת תכף 8 חודשים או שצריך שעה לנדנד אותה בעגלה או בידיים וזה פשוט כבר בילתי נסבל יכולה להישאר ערה גם עד 10 משחקת ואם אני עוזבת אותה היא בוכה לא מוכנה ללכת לבעלי וגם לבעלי קשה מידי כי הוא מנסה להרדים חצי שעה אותה ולא נירדמת לא יודעת מה לעשותת כבררר אין לי שניה לעצמי

חייבת לפרוק ואת עזרתכן !!! אתמול בעלי לא היה אחה"צ בבית שה אומר שאני מוציאה מהגן עם הילד אחה"צ מקלחת דואגת לבית וכו, הוא חזר יחסית מאוחר ואני נרדמתי ואחרי כמה זמן הילד התעורר קמתי נרגעתי אותו ולקחתי אותן לישון איתי, שבעלי חזר שתינו ישנו במיטה אני והילד ואז הוא בא אלי פתאום ממש מול הפנים ומתחיל לדבר איתי ולוחש כזה אני הייתי מתוך שינה ולא הבנתי מה הוא בא עכשיו מאוחר ומתחיל לבלבל לי את המוח הייתי גמורה אז כזה אמרתי לו תזוז ממני משהו כזה ואז פתאום שאני עוד חצי ישנה אני שומעת "מפגרת, מטומטמת" עוד בתוך שינה ככה שמעתי את זה ומאוד נפגעתי אחר כך לא הצלחתי להירדם בכיתי מלא פשוט לקחתי את הכרית שלי והלכתי לישון בסלון (הוא בכללי בעל טוב אבל הוא תמיד מדבר בזלזול עם דיבור מסריח ככה גדל בבית ניסיתי לדבר איתו על זה מליון פעם אומר אני ישתנה ואחרי כמה ימים שוב קופץ לו הפיוז) רק שבוע שעבר אחרי שעשה מתח בבית היה עצבני עלי ועל התינוק על שטויות רבתי איתו ובכיתי מלאאא והוא אמר לי אני ישתנה(כמו תמיד) וכל פעם הוא חוזר על זה אנחנו 4 שנים בייחד בכיתי ממנו הרבה מכיוון שפגע בי לפני ההריון בהריון ואחריו . לא בשביל משהו אני משתדלת להיות האישה הכי טובה שיש לתקתק דברים בבית כל הסידורים והכל עלי ואין הערכה . מרגישה שמגיע לי יותר אני צעירה ורק עם ילד אחד מצד שני אני מאוד אוהבת אותו ולא רוצה לוותר ונמאס לי לוותר ולהיפגע כל פעם מחדש בא לי מאודדד עוד הריון ועוד אח/ות לילד שלי אבל כל הזמן דוחה את זה כי לא שלמה ב100 אחוז שבאמת אני לא יסבול יותר ועוד עם תינוק . מיוואשת, מתוסכלת, כאובה ועצובה מאוד אשמח באמת לעזרה שלכן 🙏🙏🙏🙏

היי בנות ילדתי לפני שבועיים והבייבי ישן ביום 5-6 שעות והייתי בטיפת חלב והיא אמרה לי להעיר אותו לאכול כל שלוש שעות האם זה בסדר שהבייבי ישן הרבה הוא נולד 4 קילו

קצת רגיש לי לחשוף את זה.. אבל החלטתי בכל זאת אני בהיריון שבוע 7. ממש בהתחלה. אבל יש ימים שאני מרגישה שאני לא אוהבת את בעלי. זה כאילו אני מסתכלת עליו ו ״אני לא אוהבת אותך״ עובר לי בראש ויום אחרי רואה את העיניים שלו ומרגישה שוב מאוהבת מצד אחד זה מרגיש ״טבעי״ ואולי אפילו הגיוני תת מודעי של כעס על זה שהוא אשם בכל הקושי שלי בימים אלו (לפי המטפלת שלי) אבל תוהה לעצמי.. האם גם אתם חוות או חוויתן את זה? זה קצת מפחיד הוא הכי מקסים בעולם! ודואג ומטפל וגם בעיקר מבין שיש ימים שאני לא אוהבת אותו אבל מרגישה שאני בעצמי מתקשה לקבל את זה ומפחדת.. 🙈

חייבת לפרוק.. שבוע 15+5, יש לי תינוק בן 10 חודשים בבית, עוד לא ירדתי את ה10 קילו שנישארו לי מהלידה הקודמת ואני עכשיו בסרטים כאלה רעים... עברתי ב2017 ניתוח שרוול ירדתי קרוב ל50 קילו, עליתי בהריון הקודם 15 , נשאר 10 אחרי הלידה ולא זזתי במשקל..עד שנכנסתי להריון שוב... הריון ראשון- התחלתי 70 , סיימתי 85 , נשארתי 80 עכשיו- התחלתי הריון במשקל של 82... עכשיו אני 84 , וחרדתית כלכך..לא בא לי לחזור לאיך שהייתי...אני לא אתמודד עם זה.... יש הרבה שיגידו שזה רק משקל(כמו בעלי) אבל זה לא רק משקל למי שירדה 50 קילו ...

חודש 6 מרגישה שהזמן לא עוברר מתה כבר ללדת האם מחודש 6 זה עובר מהר??? 😂😂