אני מרגישה שמאז הלידה המשפחה של בעלי פשוט מתעללים בי נפשית. הם רצו להיות איתי בתוך חדר הלידה ולא רציתי אז החליטו שהם "מחרימים" ומתעלמים ממני, ואחרי חודש שעבר להם, הם רצו לישון אצלנו חודש! (הם גרים בבית פרטי, כביכול כדי להיות איתנו ולטפל בתינוק), אמרתי להם שאני רוצה לטפל בתינוק ולא נוח לי שהם ישנו פה חודש שלם והם מוזמנים לבקר, ואז שוב החליטו להתעלם ממני ולשלוח הודעות לבעלי שהוא עשה טעות שהתחתן איתי וכאלה.... פשוט סובלת, שוקלת באמת כבר להתגרש רק כדי שלא לסבול אותם יותר. בעלי אמר שאני צריכה להבין אותם ולהתחשב בהם ושאני הייתי צריכה לתת לאמא שלו להיות איתי בחדר לידה , אבל לא מרגישה לפתוח רגליים לידה ובכלל אני לא קרובה אליה, וגם ההורים שלי לא היו איתי בחדר לידה אז למה אני צריכה להסכים שחמתי תהיה? גמורה.... פשוט מרוסקת, כל יום מישהו אחר מהמשפחה של בעלי מתקשר ואומר לי שאני לא מכבדת אותם בזה שלא נותנת להם לישון פה. אני אחרי לידה , לא מרגישה בנוח שהם יגורו פה, וזה לא שחסר להם והם במצוקה, כי אז ברור שהייתי סותמת וסופגת, אבל הם פשוט בפנסיה ובא להם לגדל את הילד שלי, ולא בא לי.