יש לי סיפור הזוי עם חמותי, הבן שלי ( בן 8 שבועות) לא עלה במשקל בנוסף היה לו אי שקט מטורף שכולל בכי ממושך וטונוס שרירים מוגבר שגורם לגוף להיות בתנועתיות יתר. הרופא אמר לנו לעלות מייד למיון, בעלי שיתף אותה שאנחנו עולים למיון והיא כעסה בטרוף, אמרה לי שאני פוגעת בילד, שבגלל שהוא לא אוכל מספיק לכן לא עולה ואני צריכה להאכיל אותו יותר. שבאשפוז רק יזיקו לו. כמובן שזה לא הבעיה כי הילד הוא אוכל כמויות גדולות ובמרווחים קצרים ובכל זאת יש בעיית ספיגה. והיא לא מקשיבה. התקשרה לצעוק עלינו. ניתקה לי את הטלפון בפנים. מאז אנחנו באישפוז, כל הרופאים פה מנסים לברר מה יש לילד והיא עדיין בשלה שהכל שטויות ואני מזיקה לו שם. היא גרה ממש קרוב לבית חולים אבל לא מוכנה לעזור לנו בארוחות וכו'. ממש הזוי! כאילו היא נפגעה מזה שלא הקשבנו לה. לקחה את זה ממש אישית ברמה שכאילו עשינו משהו נגדה. שכחה כנראה שאנחנו ההורים של הילד!