לחוצה.... הייתי בסקית מערכות מאוחר שבוע 20.. והרופא אמר שהוא "עכוז"....... יש סיבה להילחץ??? הוא עדיין לא התהפךך🙄😟😢

בבקשה להכנס!! אני שבוע 24+2 אני חסרת סבלנות לא יכולתי לחכות באמצע סידור של הבית והזזתי שולחן ממש כבד😥 הרגשתי את הבטן למטה נמתחת כזה ויש לי דקירות מה אומרות ללכת לבדוק??

מישהי יודעת מה עם סיוון הריון שני?? המאפרת היפה

שבוע 23 לא ממש מרגישה את העובר. עד עכשיו עבדתי מהבית והייתי נורא רגועה וקשובה לתנועות, בימים האחרונים התחלתי עם עבודה מרחוק, נסיעות ולחץ, יכול להיות שזה קשור?

למישהי פה קרה שהילד/ה שלה הוציאו ניב לפני חותכת עליונה (אלה שבאמצע) ???? ***גיל שנה

הבטחתי שאספר בהמשך איך הכל קרה ולא וצא עד עכשיו כי טוב אז ככה נעלמתי מהקבוצה קצת כי עברתי תקופה קצת קשה מאז הלידה הרבה בכי הרבה תסכול עצבים הרבה דיכאון בעיקר אני בדיכאון לידה לדעתי אבל מרגישה שלאט לאט זה משתחרר הלילות מתחילים להיות יותר רגועים ברוך ה׳ טוב אז ככה הכל התחיל ביום שישי 8/10 לפנות בוקר בעלי עבד בבוקר ביום שישי שהוא בדרך כלל לא עובד ימי שישי התחלתי להרגיש צירונים לא סדירים באים והולכים כאלה והתחלתי לנקות את הבית באותו שבת החלומות לעשות אצל ההורים שלי אז ככה שלא היה הרבה מה לעשות חוץ מלנקות עזוב שמצאתי את עצמי תופרת לבעלי מכנס של העבודה שנקרע לו ששנים לא נגעתי במחט שזה גם היה מוזר בקיצור סידרתי את הבית הכל רק לא הספקתי לשתוף הרגשתי צירונים בעלי הלך לעבודה ב5:00 ואני מסדרת את הבית ואז הרגשתי עייפה וכאובה עליתי לישון אמרתי לו שאם זה ימשיך ניסע למיון בכל זאת הריון ראשון והכל אז כל דבר קטן הייתי רצה אמרתי לו אני יעלה לנוח נראה אם זה יעזור בקיצור הספיק לחזור לא עבר לי הכאבים אמרתי לו עזוב הכל נתארגן ונלך להורים שלי כבר מעכשיו לישון שם ככה עשינו וכל השישי והשבת כאבים באים והולכים התכווצויות מנסה לתזמן את הצירים שאני מרגישה ואין זמן מוגד פעם 5 דק פעם 10 דק פעם 30 דק אמא שלי אומרת לי זה עוד לא זה טוב מנסה לשרוד ככה עד צאת שבת אמרתי לבעלי זהו בוא נלך למיון כי אני כבר לא יכולה כאב לי כל כך לפני שבוע הייתי במיון בגלל מיעוט בתנועות והיה לי פתיחה חצי יעני בקושי כלום הגעתי למיון עדיין כאובה בודקים פתיחה עדיין על חצי מתחילה לבכות ולהתעצבן ולהגיד איך איך כל הכאבים האלה ואפס התקדמות עושים מוניטור כלום אין צירים אבל יש כאבים אמרתי לעצמי מזה זה לא יכול להיות אם זה לא זה מה שאני מרגישה עכשיו אז מזה לעזעזל מתחילה שוב לבכות מחכים לרופא. מגיע הרופא עושה אולטרסאונד אומר מותק את מתחילה הכנה ללידה מיעוט במים אני שבוע 39+3 לא באתי עם ירידת מים או משהו כזה ופה מתחיל הלחץ מפה לשם שמים לי בלון ואני לא יודעת מזה רק מסבירים אבל עד שלא מרגישים לא יודעים שמו לי בלון ופה הסיוט התחיל הכאבים התגברו והלחץ והעצבים והבכי רק עוד יותר התגברו והיאוש והתקווה שהכל יהיה בסדר מי 22:00 בלילה עד 11:30 עם בלון ב4:00 לפנות בוקר כבר לא יכלתי רציתי שיבדוק לי עם מתקדם וכי הכאב התחיל להתעצם באה בודקת אין כלום אין התקדמות בלון לא זז. אמא שלי אומרת לי קדימה על הרגליים מתחילים ללכת לא שלא עשיתי את זה קודם אבל עדיין בקיצור הליכות כל הלילה עד 11:00 בואו נגיד שאין עמוד של מנורה בסורוקה שלא החזקתי להיתפס בשעת ציר וסוף סוף מגיע 11:30 ואיתן גם הרופא בודק אומר הופה פתחיה 4 חדר לידה ואני שמחתי כל כך אבל הייתי כל כך תשושה שלא היה לי כוח לכלום אספתי כוחות הגעתי לחדר לידה מהר ביקשתי חוקן התקלחתי התארגנתי ללידה וביקשתי בזריזות אפידורל כי כבר לא יכלתי כבר הייתי עייפה אמרתי חייבת לנוח לפני הלידה למה לא יהיה לי כוחות ללדת בסוף מפה לשם כך היה אני על אפידורל חייה תחלום נרדמת לשעתיים של שקט סוף כל סוף ובקושי לחצתי על האפידורל פיתאום בום כאבים לוחצת וכלום אין לא מצפצף הזה של האיפידורל אני מתחילה להתעצבן על הכפתור כמו מפגרת בעלי מגיע מסתכל אומר המזרק ריק אמרתי מה ריק איך ריק לחצתי פעמים רק טוב מתחילה להרגיש צרים חזקים ממש אומרת לאמא תקראי לאחות באה בודקת פתחיה 6 7 משהו כזה אמרתי לה אפידורל בבקשה לווריד עכשיו מגיע עם המזרק מחברת לוחצת עדיין מרגישה שוב לוחצת עדיין מרגיש. כאבים ואז אני מתחילה לרעוד ולפרכס קצת מהקור ומהלחץ ומהעצבים ואז אמא שלי קוראת למילדת לבוא לבדוק מפה לשם המיילדת שלי באמצע לידה של תאומים ואני עדיין באותו מצב מתחילה לצרוח מכאבים וואלה ילדה אותה מהר באה אליי אומרת לי פתחיה 8 שכבי על הצד נחזור עוד חצי שעה אמרתי לה מהההה אין סיכוי הלכה תוך שניה הרגשתי שבאים מלמעלה לקחת אותי ולהגיד לי זהו התפקיד שלה הסתיים אני צורחת את נשמתי אמא שלי קוראת שוב למיילדת בודקת פתיחה ישר אבל את לא בלידה הראש עדיין למעלה את יכולה להיות ככה שעתיים אמרתי לה מפתאום אין סיכוי היא עוד שניה בחוץ אני מרגישה אומרת לי לא היא לא ואני בוכה וצורחת אמרתי לה היא פה היא פה אמרה לי תתחילי ללחוץ לוחצת לא יוצא לוחצת לא יוצא לוחצת לא יוצא כמה פעמים ככה ואני כבר מאבדת כוחות בקיצור אמא שלי דפקה לי את המשפט הזה בצרפתית כי אנחנו צרפתים אמרתה לי תראי או שאת מוציא אותה או שמוצאים לך אותה מה שאומר וואקום ולא רציתי שהתעבת לה הראש רק זה עבר לי בראש היא כבר הייתה בחוץ בקיצור שגעתי אתכן לא יודעת מי תיקרא את כל זה חחח אבל הכי חשוב שיצאנו בריאות ושלמות מה שכן הלידה הייתה לי קשה לא ציפתי לזירוז בהריון הראש רציתי להרגיש מזה צירים לפני לידה שמעידים על פתיחה מזה ירידת מים לא הרגשתי את זה ככה של הריון הבא בעזרת ה׳ אני עדיין בחוסר ודאות מתיי צריך ללכת לבית חולים בזמן כדי לא לעבור את הגיהנום הזה מה שכנירא היה לי קשה להתאושש אחריי הלידה ועדיין מאוששת מרגישה שעברתי טראומה האוצרית שלי נולדה ב10/10/21 דפקה תאריך אה סליחה על החפירה הרגשתי צורך לפרוק ❤️