לבטל את הדולה? אני בהריון ראשון והחלטתי שאני לוקחת דולה. והחלטתי את זה מזמן! יש מישהי שחברה המליצה עליה ולא חשבתי פעמיים נפגשתי איתה והיתה נראית מאוד מקצועית. תכלס לא הכי התחברתי אליה ואת הפגישה הראשונית עשינו ממש מבעוד מועד בערך בחודש 6 כדי לשריין. אחרי כחודש יצאתי לשמירת הריון, התקשרתי אליה וסיפרתי על השמירה. מאז כשיצא לדבר איתה כמה פעמים כל פעם היא אמרה תזכירי לי למה את בשמירה ותזכירי לי ותזכירי לי. תכלס זה ממש הרגיז אותי!!! היא לוקחת לא פחות מ3500 שח. אז המינימום זה שתזכרי מי אני ואיך ההריון שלי!!! עושה רק פגישה אחת ( למרות ששמעתי שיש דולות שעושות גם רפלקסולוגיה לפני המשוער). היא אמרה שנעשה עוד פגישה אחרי שנעשה קורס הכנה ללידה כשנהיה יותר בעניינים וכשניסיתי לקבוע איתה היא אמרה לי "למה אנחנו נפגשות שוב?" נו בחייאת!!! מאז למרות שקבענו רק יורד לי החשק ממנה. וחשוב לציין שלמרות הניסיון העשיר שלה היא בכלל לא דולה מוסמכת. מפה לשם אני בכלל לא בטוחה באיזה סוג לידה אבחר. אני לא מכירה את כח הסבל שלי עדיין וכל פעם שאני חושבת על תהליך טבעי אני מנסה להבין למה לי לעשות את זה ולא פשוט לקחת אפידורל??? לא בא לי לשחק אותה הגיבורה ולא רואה כל כך מה היתרון העצום של לידה טבעית על לידה עם אפידורל??? בקיצור לאחר סיור בבית חולים וקורס הכנה ללידה והכל אני עדיין מתלבטת אם לבטל אותה או לא. מצד אחד אמרתי שמה שחשוב לי זה המקצועיות ואני לא מחפשת חברה אלא דולה. מצד שני היא באה לי רע וגם פתאום התחלתי לחשוב שלא בא לי שתפריע לי באינטימיות עם בעלי וגם בעלי ממש מתלהב מהלידה ורוצה שזה יהיה רק שלנו למרות שאני לא סומכת עליו ב100% שיעזור לי בהכל. שזאת הסיבה תכלס שרציתי דולה מלכתחילה.

בנות התקשרו אלי ואמרו לי שיש צמיכה של חיידק בשתן והיא אמרה שזה דלקת בשתן איך דלקת ואני לא מרגישה אותה וכמה זה קריטי היא רק אמרה שאני צריכה לשתות אנטיביוטיקה כמה זה מסוכן לעוברית שלי

אני מאושפזת כרגע בבית חולים לא אגיד את שמו יש בחדר איתי מישהי עם 2 חברות שבאו לבקר מתחבאות לשומר עושות רעש בלגן עד לשעה זו ממש ואני במיטה אחרי לידה מנסה להרדם חבורת ערסיות מזעזעת מבקשת יפה שיצאו כן הנה הנה יוצאות וממשיכות לצחוק איכס

גזיםםםםם אלוהים כלום לא עוזררר מה עושיםםםם ניסתי בייביזים ליקציק גרפווטרר מה עוד מהה ? זה הכל חארטה בשביל שנקנה

מכה בבטן מהכלב שלי שבוע 36 בקשו שאלך להיבדק במיון למרות שהמכה לא היתה ככ חזקה קרה למישהי? אם רואים במיוו שהכל טוב מחזירים הביתה?

פוסט פריקה... כותבת לא מאמונימי כי חושבת שאין לי מה להתבייש ברגשות שלי. אתמול תקף אותי בכי נוראי בלתי פוסק הרגשתי שאני לא מוכנה להיות אמא.. (צריכה ללדת באוגוסט) שהכל גדול עליי ושאני מרגישה עדיין ילדה בתוך תוכי( אני בת 27) פתאום נכנסתי למחשבות רעות... הייתי לבד בבית בעלי היה בעבודה לא שיתפתי אותו כי כולם תופסים ממני בן אדם חזק ואני שונאת שמנחמים אותי, ידעתי שאחרי הבכי הזה אחזור לעצמי... קצת עליי - אני בן אדם מאוד חופשי, אני ובעלי לא מגבילים את עצמנו בשום דבר ותמיד מפרגנים אחד לשניה...יש לי יד חופשית לעשות הכל, טסתי לחול עם חברות מלא, הייתי יוצאת לברים מסיבות כנל לגביו. יש לנו יחסים מהממים באמת אני שרופה עליו.. אני אוהבת לישון ולא להיות תלויה בשום דבר ובאף אחד.. אני מאוד מפחדת שכשהתינוק יכנס לנו לחיים זה יעשה רע... יש לציין שאני כבר מאוהבת בו עוד לפני שהוא יצא ומאוד מחכה לו.. אבל הפחד הזה לא יוצא לי מהראש שלא אצליח לתפקד ולא אצליח לקום בלילות והחיים שלי ישתנו לא לצד הטוב.. כמובן שבעלי הוא תומך בי בהכל ואמר שיעזור לי בהכל והוא נמצא 100% בתוך התהליך. הוא מת על ילדים ורצה את ההריון יותר ממני... עוד מישהי מזדהה ?