היי בנות באלי קצת לפרוק .. אני בהיריון ואני בת 21 ואני מרגישה שאני עושה מעל ומעבר ובעלי לוקח את הכל כמובן מאליו הוא הכי שמח שאנחנו עומדים להיות הורים אבל אני לא מרגישה אכפתיות לגבי או קצת עזרה מהצד שלו הוא רגיל שהאישה תמיד עושה הכל בבית ככה הוא גדל אין לי בעיה הוא המלך שלי בעיניי אבל אני בתקופה קצת רגישה כל דבר נותן לי לבכות אפילו סתם אם הוא מרים עלי קצת את הקול שלו נגיד לפני שבוע הוא היה חולה טיפלתי בו כמו הבן שלי ועכשיו אני חולה ואני לא מרגישה שהוא דואג לי כמו שאני דאגתי לו כשהוא היה חולה ועדיין אני דואגת לניקיון בבית לכביסות לאוכל להכל וכאילו הכל מתפקשש לא יודעת ההורמונים כניראה משתגעים להם 🤦🏽‍♀️ אוף אני מיואשת
💬9 תגובות

תגובות (9)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי26 בדצמבר 2021 בשעה 12:17
אני ממש מבינה אותך .. תשבי איתו תאמרי לו מה את מרגישה , תראי לו שממש קשה לך והגיע הזמן שהוא גם יהיה שותף ויעזור כי את קורסת וזה לא האינטרס שלו זה בטוח . זה מה שאני עשיתי והוא באמת מאוד משתדל כי אני כבר בשלב מתקדם וקשה לי לעשות הכול
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי26 בדצמבר 2021 בשעה 12:17
מבינה אותך הכל נורא מועצם ורגיש כרגע. תשתפי אותו תנסי להגיד לו שאת צריכה עזרה
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי26 בדצמבר 2021 בשעה 12:18
הוא יכול להיות מלך, כל עוד את מלכה. תדברי איתו ותבהירי לו שזוגיות היא דו צדדית ושאת מצפה ליחס דומה. ושגם אם הסידור הנוכחי נוח לשניכם, את מצפה שיראה אותך ושיעזור כשקשה לך.
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי26 בדצמבר 2021 בשעה 12:23
זה לא ההורמונים, בכלל לא. ממש כמו ששירה כתבה, הוא יכול להיות מלך, אבל בתנאי שאת מלכה. בלי קשר להריון, הוא צריך לכרכר סביבך בדיוק כמו שאת סביבו. אל תאשימי את עצמך או את ההורמונים, ממש לא.

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

אני ובעלי נשואים 10 שנים ושני ילדים ההורים שלנו גרים בבמרכז הארץ באותה עיר ואנחנו נוסעים להורים שלי פעם בחודש ואצל ההורים שלו בכלל לא נוסעים אפילו שלפעמים בשביל שירגיש טוב עם עצמו מבקשת ממנו שנלך לבקר אותם והוא ממציא סיבות לא ללכת אליהם לבית ואני לא יודעת למה לא סובלת את גיסתי והורים שלו אנשים מבוגרים וחמודים ואף פעם לא מזמינים אותנו שבתות חגים חוץ חג אחד ואת זה גם לא נוסעים להם כי אני אומרת רק בחכה הזה נזכרים להזמין אותנו ואת החג הזה אוהבת להיות עם ההורים שלי ובאותו יום שמגיע החג הזה רעבים זורק דברים נוסעים בקטע מטורף ולרוב אנחנו בבית ובקושי יוצאי ללכת לבית של ההורים שלי ואנחנו גרים בצפון ולא יכולה להשאיר אותו לבד בבית נגיד יכולה לא לפגוש 3 חודשים את ההורים ולא מעניין שנסעה העיקר שהוא בבית שלו ואני בן אדם משפחה אוהבת מתגעגעת גדלתי בסביבה משפחתית אוהבת ופה מרגיש לי שאני קצת לבד ושם אותו במקום שאני לבד ושאין לי משפחה, ניסיתי כמה פעמים לדבר איתו למה לא נוסעים ולמה ההורים שלך לא מזמינים אותנו אומר אני לא יודעת .אני לא בקשר עם ההורים שלו פעם ב שיש מסיבה אצלנו יום הולדת משהו מזמינה אותם וככה לא.ובגלל כל הסיבות האלה הזוגיות שלנו לא משהו מעבר שיש לנו מלא דברים שלא מסתדרים בהם אבל זאת נקודה הכי חשובה לי לפתור אותה ואין לי איך ומרגישה שהוא מרחיק אותי מהמשפחה שלי לא נוסעת לסבתא ולא להורים ובטח לא לדודים אין לו בעיה אבל אני לא אוהבת להשאיר אותו שבת לבד ולנסוע כי אנחנו גרים בצפון לבד . מה הייתן עושות בקומי? לפעמים מעדיפה לפרק את הזוגיות ולהיות חופשיה ולהיות מאושרת מרגישה שלקח לי את השמות החיים שלי ואני לא מאושרת איפה שאני היום.
💬3 תגובות