אובדת עצות בנות ממש קשה לי לעבוד במקביל להריון. שבוע 17.. הבחילות הצרבות העייפות המטורפת החולשה והסחרחורות.. לא באלי לעבוד, אני לא אפקטיבית כמו שהייתי. לא יודעת מה לעשות פשוט. מצד שני באלי כל שקל שאני מרוויחה.. כי אנחנו צריכים אותו. לא יודעת מה לעשות :(

מרגישה רע הריון שני. שבוע 9 ומרגישה כאילו שסחטו אותי. אין לי כח לכלום. לא מרגישה טוב כל הזמן. בחילות מטורפות... לבת שלי היה חום הבוקר ושלחתי אותה לגן כי לא מסוגלת לטפל בה. מרגישה רע :(

עאישה אשמח לעזרה או מישהי שיודעת , אם מקבלים אבטלה בתקופת הקורונה ורוצים לטוס לחול לצורך השתלת שיער האבטלה נפגעת ? והאם צריך לדווח על הטיסה לביטוח לאומי ?

לידה בעמידה/כריעה האם מישהי עשתה את זה? איך הצוות הגיב? האם מישהי רצתה ללדת ככה והצוות מנע ממנה? בתור מישהי שדי חיה עם כאבים, אני מכירה את התנוחות שמקלות עלי, והן לא בשכיבה. בנוסף מרגיש לי שיהיה לי יותר נכון ללדת בצורה שכח המשיכה עוזר לה.. עם זאת שומעת גם מלא על צוות לא סבלני שלא מוכן אחרת מלבד שכיבה. מקווה לקבל חדר ללידה טבעית, אבל הם מצומצמים ורואה שקורים מקרים שאפילו חדר לידה רגיל אין ויש נשים שילדו במיון.. תוהה מה יהיה ברגע האמת.. אשמח לכל מידע ותובנה שיש לכן :)

הילדה שלי.. מוזר לומר את זה בגיל 21, אני אומר את האמת הייתי בטוחה שבגיל הזה בדיוק אהיה אחרי צבא מחפשת את עצמי בעולם, מחפשת משמעות או סתם עבודה טובה 😅 הייתי בטוחה שאני אהיה עסוקה בלעשות חיים, ״לגלות את העולם״. במקום זה אני מחליפה טיטולים, מנקה, מכבסת, משחקת ב״קוקו״ ומחבקת המוןןןן. אף פעם לא ראיתי את החשיבות ב לדבר בג׳יבריש כמו עכשיו, או לאכול בלי הטלפון מול הפרצוף, או בסתם לקחת את כל הבית איתי בטיולים כדי שלא יחסר כלום. ואני לא אשקר לפעמים זה דיי כבד עליי התואר אמא, מה אני צריכה את זה? אני אטייל לי אעשה חיים אצמח אתפתח עיסקית ואישית. אבל אז אני מסתכלת עליה והדבר הראשון שעולה לי זה ש.. היא החיים שלי, והיא גורמת לי לצמוח ולהתפתח יותר מאחלה טיול, לימודים או עבודה שאשיג. היא העולם שאני הייתי צריכה לגלות. להיות אמא זה וויתור גדול, אבל הרווח הוא עצום לעומת הוויתור. נכון, יש פעמים שכל מה שבא לעשות זה לקנות כרטיס ולאום לאיים המלדיביים אפילו ללילה שיהיה לי קצת שקט, אבל אני אהיה שקרנית אם לא אומר שאפילו לצאת עם זוהר אני לא יכולה בלי לחוש תחושת דאגה וכן גם קצת אשמה. היא האחראית לאדם הטוב שאני היום, טוב לסביבה אבל גם לעצמי. היא העלתה לי את הביטחון עצמי (ובהשם) יותר מכולם, היא אחראית ל90 אחוז מהחיוכים שלי במהלך היום פשוט כי אי אפשר שלא לחייך אליה חזרה. היא הילדה המיוחדת שלי, ויש מצב שאני סתם אמא מתלהבת אבל בלעדיה לא הייתי מגיעה למקום שאני נמצאת בו היום. ולא עדיין לא למדתי כלום, אפילו עצרתי את הלימודים בגלל ההריון, ולא אין לי גם עבודה, ואפילו רישיון. אבל יש לי ילדה שכל בוקר לא משאירה לי ברירה לחייך, שלא משאירה לי ברירה אלא להסתכל על הטוב. מלמדת אותי כל יום מחדש מה זו סבלנות באמת, שמלמדת אותי מה חשוב באמת. אז את הטיולים לדרום אמריקה אדחה לפחות לעוד 15 שנה, אולי עד אז כבר תבואי איתי ונטייל ביחד, אולי אז זה יהיה התור שלי לגלות לך עולם.

היי בנות... שאלה,יש בנות שלא התחסנו לפני ובזמן ההריון? האם התחסנתן אחרי ההריון? כמה זמן אחרי והאם היו תופעות ??