בנות חייבת לפרוק אין לי עם מי לדבר, בעלי דואג לאינטרסים שלו ולא אכפת לו ממני.. אני מציינת שאני גרה בדרום ואין לי פה אפחד מהמשפחה רק אותו.. המשפחה שלי גרה במרכז והכל עליי בבית כולל הילדים והלילות.. ילדתי לפני 3 שבועות התינוק סובל הרבה מגזים בוכה הרבה בלילות בקושי ישנה וזה מתסכל אותי שאני עוברת את זה לבד, מתעצבנת המון לפעמים גם על הילד מסכן קטן 😭 יש לי עוד ילדה בת שנה ועשר, מקודם התחלתי לא להרגיש טוב שכבתי בספה בדרך כלל עושים שבת אצל חמתי היום בבית לא הייתי מסוגלת לקום לאכול, הוא רצה לעשות קידוש אמרתי לו שאני לא יכולה להכניס כלום לפה. מאז הוא התהפך ולא דיבר איתי אני שמתי לב שהוא כעס, אבל עדיין לא מרגישה טוב התחלתי לבכות ללא אוויר הוא אפילו לא הסתובב אליי.. מהתסכול התחלתי לצעוק עליו ולשאול אותו למה הוא לא מתייחס אליי ולמה לא אכפת לו שהוא אפילו לא מציע לי כוס תה.. הוא לא ענה לי וככה זה נמשך שאני שואל ושואלת והוא מתעלם עד שהוא הגיע למצב שהוט עונה לי מגעיל שמי שלא מרגיש טוב שיזמין אמבולנס ולא אכפת לו וכו.. מרגישה רע.. מרגישה שחייבת את הצומת לב שלו ואת החיבוק שלו.. נגמרים לי הכוחות אני לא יודעת אם זה דיכאון או לא.. מישהי שחוותה אולי הרגשה כזו ויכולה לייעץ לי?