אז חודש וחצי אחרי לידה החלטתי גם לשתף את סיפור הלידה שלי.. שבוע 38+3 יום שלישי בבוקר קמה לעבודה כרגיל ובמהלך היום מרגישה התכווצויות בתדירות גבוהה יחסית וקצת כאב, ישר אמרתי לבעלי יש לי הרגשה שזה הולך לקרות השבוע. בערב התחילו כאבים כל 10 דק אבל סביל, הולכת לישון, מתעוררת ב2 בלילה מכאבים של צירים חזקיםם אבל כל 7 דק בערך, מחכה לבוקר לראות מה קורה מתקלחת נשארת ערה ולא מעירה את בעלי ב7 בבוקר ראיתי שכבר לא יכולה לסבול את הכאב ולא רציתי לקחת סיכון אז הערתי את בעלי ונסענו למיון. מוניטור צירים סדירים אבל פתיחה 1 האחיות אמרו את יכולה להיות ככה שבועיים 😫 חוזרים לבית מקלחת ועולה לישון, מתעוררת הולכים לדפוק לאפה שווארמה ובערב מתזמנת כל 5-4 דקות צירים כואבים ברמותתת, מחכה עד 1 בלילה בבית עם צירים סדירים, נוסעים שוב למיון שכבר לא יכולה לסבול, שוב פתיחה 1 😤 שולחים אותי הביתה עם צירים סדירים וכואבים ברמות לא יתוארות בגלל שזו לידה ראשונה ולא נותנים זירוז למרות שאני סובלת, לא ישנה כל הלילה מכאבים, יש לציין שגם בלילה שלפניו לא ישנתי, מנסה לעצום עיניים בין ציר לציר וככה עד הבוקר, בבוקר מתהלכת בגינה מנסה לעשות מה שאפשר למרות שלא הייתי מסוגלת לזוז כי כל 3 דקות ציר שגורם לי להשתתק, אבל עדיין מפחדת ללכת שוב למיון ושיתנו לי הרגשה שאני לא יודעת מזה צירים וישלחו הביתה🙄 הפעם החלטתי להתקשר למרכז בריאות האישה באחת בצהריים יום חמישי, תכננתי לנסוע לשם ואז בעלי ואמא שלי ראו את הציר האחרון בבית שהיה לי שעוד שניה התעלפתי ולקחו אותי לבית חולים, שם בדקו פתיחה וברוך ה פתיחה 3 וחצי ומרוב אושר עייפות וייאוש התחלתי לבכות שסוף סוף זה קורה, מיד אחר כך ירדו המים במיטה במיון וחיכו שיתפנה בשבילי חדר לידה, מחכה, מגיעה לידר לידה, גם שם מחכה למרדים שהיה עסוק בהרדמה לניתוח, השעה הכי כואבת שהייתה לי בחיים בתוספת גלגולי עיניים, אבל הרגשתי כאילו זה היה עשר דקות איבדתי תחושת זמן, עד שהמרדים הגיע וחיי ומד הסבלנות שלי השתנו מקצה לקצה 😅 ממתינים בחדר לידה שעתיים באים לבדוק אותי ופתיחה 9😳 מחכים עוד שעה ומתחילים לחיצות של בערך 40 דקות וכמעט לידת וואקום בגלל האטה בקצב לב, ולבסוף הנסיך הקטן שלי יצא במשקל 3.155 בשעה 21:20 בערב תודה לבורא עולם שנתן לי את הכוחות אחרי יומיים ללא שינה 🙌 (יש לי משהו עם המספר 21 , התאריך, השעה, ומספר חדר שנתנו לי במחלקת יולדות🤩) 21.10.21 ❤️