רוצה לשתף פה כי נראה לי שהקרובים שלי לא יבינו אותי... יש לי בן בן שנה ו3 חודשים אהבת חיי! הבאנו אותו בתהליך של ivf, חצוצרות חסומות ותפקוד זרע נמוך. היינו בטוחים שלהבא כשנרצה להביא עוד ילדים נעשה הפרייה נוספת(יש לנו עוד 5 עוברים) התכוונתי לעשות זאת עוד שנה בערך... אבל קרה נס, אחרי חנוכה אני מרגישה מוזר עושה בדיקה ביתית ורואה שאני בהריון, עושה עוד 3 בדיקות כי הייתי ממש ממש בהלם וכולן חיוביות, עושה בדיקת דם יוצאת חיובית, הלם, בלבול ואני מבינה שזה משהו משמח, אבל המחשבות שלי רצות לכיוונים שליליים, בעלי כל היום בעבודה, אני עושה הכל לבד עם הבן שלי, ומתחזקת את הבית, לא עובדת... ואוהבת את המצב הזה, לקח לי זמן לאהוב... ועכשיו כל מה שאני חושבת עליו זה, אחך אני אחלק את הזמן שלי ואת האהבה שלי בין 2 ילדים?, איך אעשה זאת לבד?, איך אצליח גם לתחזק את הבית? איך אצא עם שניהם לטיול? נזכרת בהריון ובלידה כדבר מאוד לא פשוט! בקיצור, מפחדת ממש, ומרגישה שזה בא לי לא בזמן הנכון, ועם זאת אני מבינה שקרה לנו נס, ואני מבינה שהדבר הכי טוב שאני יכולה לתת לבן שלי זה אח או אחות, אבל אין לי מצב רוח..., אולי תצליחו לעודד אותי ולכוון אותי לרגשות חיוביים, אני לא יודעת איך לאסוף את עצמי