היי אהובה, אני חושבת שאת צריכה לקחת לך רגע צעד אחד אחורה, את אחרי לידה וההורמונים שלך עכשיו צונחים וזו חוויה מאוד קשוחה מבחינה נפשית. תנסי לברר מאיפה מגיעה תחושת הכעס עליה? ואיך את יכולה לשנות את המצב בו במקום להעיר ולכעוס תוכלי קצת יותר להכיל אותה. את צודקת שגם היא עוברת תקופה לא קלה, תחשבי שעד עכשיו הייתה לגמרי לבד וכל היחס שלכם הופנה רק כלפיה ופתאום איזו גברת קטנה באה ותופסת מקום. תנסי לשתף אותה בטיפול הילדה, תציעי לה ללכת לטיולים ביחד, תציעי לה לעזור לך ולבחור עבורה בגדים או להביא לך טיטול, כך אולי תרגיש שהיא גם חשובה והיא חלק משמעותי בבית. מעבר לזה אני חושבת שלא תזיק לך עזרה, מישהו שיתפוס את הילדה הקטנה ותוכלי ללכת עם הגדולה לטיול, אולי לאכול גלידה או לראות סרט בבית בסלון. תשתפי אותה במה עובר עלייך, על זה שלא ישנת ואת עייפה וממש היית שמחה לעשות איתה שנצ, זה אולי נשמע מוזר אבל תאמיני לי שילדים הם לא טיפשים וככה גם תלמד לשתף אותך כשעובר עליה משהו קשה. אני שולחת לך חיבוק גדול❤️❤️ זה מצב לא פשוט לעבור מ1 ל2 אבל את תראי שהזמן יעבור והיא מאוד תתלהב ממנה במיוחד אם תשתפו אותה בטיפול שלה.